Crps בכף רגל ימין טיפול טבעי

סיפורה של לי, תחילתו של מסע הכאב

 

לפני שנתיים התפרצה אצל לי תסמונת CRPS בקרסול ימין. זהו סיפורה האישי והייחודי על המסע בתוך הכאב ועל האלטרנטיבה הטיפולית שהחזירה לה את החיוך ושחררה אותה מהכאב

 

השאירו פרטים עכשיו - וניצור עמכם קשר מיידי!
השאירו פרטים עכשיו - וניצור עמכם קשר מיידי!

הסיפור של לי מתחיל כמו סיפורי מקרה רבים של חולי CRPS.  תחילתו באירוע נקודתי של פציעה, ממשיך דרך אבחנה מאוחרת וטיפול שאינו מצליח להפחית את הכאב, ומטופלת שחווה כאב בלתי נסבל, תסכול עמוק  וחוסר תקווה. גם הסיפור של לי, נושק לנקודת האל חזור, כשלי מבינה שהכאב הוא כרוני, שאין לו מזור והמחשבות על קטיעת הגפה מתחילות להסתמן כפתרון היחידי שיגאל אותה מהכאב, אבל אז מתרחשת תפנית דרמטית, מפתיעה בעוצמתה, שמשנה את הסיפור מקצה לקצה.

לפני שנתיים בדיוק, ב- 21 ביולי 2019, לי, אמא חד הורית לשני ילדים קטנים, נפצעת בתאונת דרכים. רכב שנכנס ברכבה מאחור, גורם לה לנזק בחוליות הצוואר ובכתף. באופן תמוה, כבר בדקות הראשונות שלאחר התאונה, דווקא הקרסול הימני הוא זה ששולח איתותי כאב חדים, וזאת למרות שרגליה לא נפגעו בתאונה. ״בימים הראשונים שאחרי התאונה, היו לי כאבים נוראיים ולא יכולתי לדרוך על כף הרגל, רק להניח בקושי את קצוות האצבעות על הרצפה, אבל צילום הרנטגן יצא תקין”.

במהלך החודשים שאחרי התאונה היא פוגשת כירורג אורטופדי, נוירולוג ואורתופד מומחה כף רגל. היא נשלחת לבדיקות הדמייה בניסיון לאתר את הבעיה. בדיקות ההדמיה, מיפוי עצמות, בדיקת CT בדיקת EMG ובדיקת אולטרסאונד יוצאות תקינות, למעט הממצא היחיד מבדיקת האולטרסאונד בדבר דלקת קלה בגיד אכילס, בעקבותיו לי מקבלת מהרופא המלצה למדרסים.

הכדורים שלי מקבלת (פרקוסט שמוחלף לטרמדקס) אינם מצליחים לשכך את הכאב שמשבית את חיה ופוגע בתפקוד רגלה הימנית, ואף גורמים לה לחולשה כללית, חוסר תיאבון ומצב רוח ירוד.

כעבור חצי שנה, לי מופנית על ידי רופא נוסף לבדיקת MRI. בעקבות הבדיקה, עולה בפעם הראשונה חשד לתסמונת CRPS ולי מופנית למרפאת כאב. הרופא, מומחה ברפואת כאב, מאשר את החשד ל -crps ומסביר ללי שמדובר בתסמונת כרונית חשוכת מרפא. הטיפול שהוא מציע לה כמומחה ברפואת כאב הם משככי כאב שמטרתם להקל את הכאב היומיומי הכרוני ולסייע לה בהדרגה לחזור לדרוך על הרגל ולהתחיל תהליך שיקומי.

לי יוצאת מהפגישה בתחושת אופטימיות מהוססת ומעט תקווה, ובידה רשימת כדורים הכוללת פרדניזון ( מקבוצת הסטרואידים, להפחתת דלקתיות) גאבאפנטין (נוגד פרכוסים ומרפה שרירים) וטרמדקס לשיכוך הכאב וגם טרמדקס למציצה *4 כדורים לפני השינה והמלצה לשים קרח על הרגל 3 פעמים ביום.

אמא של לי ניגשת לבית מרקחת לקנות עבורה את משככי הכאב. הרוקח שמקבל את אוסף המרשמים, מביע פליאה על כך שכל הכדורים מיועדים למטופלת אחת, שהרי מדובר במינון גבוה וחריג של כדורים חזקים.לי, מלאת תקווה להגיע להקלה בכאב עליה דיבר הרופא, מתחילה את הטיפול בדיוק לפי ההנחיות שקיבלה. אולם ההקלה המיוחלת אינה מגיעה ולי מרגישה החמרה משמעותית המאלצת אותה להעביר את רוב שעות היום והלילה במנוחה המיטה. למרות הכדורים שהיא נוטלת כל ערב בהתאם להנחיות הרופא, לילותיה טרופי כאב וחשוכי שינה.

לאחר חודשיים ללא הקלה בכאב, ללא שינוי במצב הרגל ועם תופעות לוואי שפוגעות בתפקודה הכללי, לי מחליטה להפסיק עם הטיפול התרופתי, ופונה לרופא מורשה שרושם לה קנביס רפואי. הקנביס מרגיע את התקפי הכאב הקשים, אבל כעבור חודש, בדיוק שנה ממועד התאונה, מצבה מתחיל להתדרדר במהירות והכאבים מתגברים.

״אחרי שנה, התסמינים הפכו אגרסיביים יותר. התחיל לי כאב שורף ברגל, שטיפס לי לגב וגרם לגלי חום קשים בכל הגוף. הרגשתי שאני בוערת. הייתי שמה מזגן על קור ומקפיאה  את הבית, שמה את הרגל במים קפואים ומתאפקת לא לצרוח מכאב, והילדים שלי היו יושבים בסלון עם מעילים״

שוב, מתוך חוסר אונים, לי פונה ליעוץ לרופא המשפחה, והוא רושם לה משכך כאב נוסף בשם ליריקה. ״זה הרגע שבו הפכתי לזומבי. התופעות שחוויתי עם הליריקה היו ניתוק מהמציאות, בלבול, שמעתי וראיתי את מה שקורה סביבי אבל לא יכולתי להגיב, הרגשתי שאני לא נמצאת. אני גם לא זוכרת כלום מימים האלה. התעלפתי מרוב כאב וחולשה במקלחת, אי אפשר היה להרים אותי כי לא יכולתי לנשום מרוב כאב ולא הסכמתי שיגעו בי. אחרי ארבעה כדורי ליריקה, אמא הפסיקה לתת לי את הכדורים כשראתה שאני מנותקת ומטושטשת לחלוטין״.

לי חווה הדרדרות נוספת במצבה כאשר בן משפחה דורך בטעות על הרגל הפגועה. כף רגלה מתנפחת למימדים חריגים, הופכת סגולה-כחולה והיא מאבדת את היכולת להניע את כף הרגל באופן מוחלט. בפעם הראשונה מאז ההתפרצות של התסמונת לי מתחילה להיעזר בקביים (כשנה וחצי לאחר התאונה). תחושות קשות של זרמים ברגל, התקפי בעירה מפושטים בכל הגוף וכאב חד וחריף הופכים את לי לחסרת תקווה, דיכאונית, מותשת, נתונה להתקפי בכי בלתי נשלטים באופן יומיומי. ״היו ימים שרק הייתי צורחת מכאב. חברים ומשפחה ניסו לעודד אותי להיות חזקה, אבל אני הייתי מיואשת והפכתי סיעודית ממש. אמא שלי והמשפחה הקרובה טיפלו בי”.

בעקבות ההחמרה, לי מגיעה למחלקה שיקומית בבית חולים גדול במרכז הארץ ושם לראשונה היא מקבלת הסבר מפורט על התסמונת ועל דרכי הטיפול. לי מבינה מהרופא שהיא אובחנה באיחור, שהיא לא טופלה בזמן והעובדה שהתסמונת שולחת איתותי כאב לאזורים נוספים בגוף, מעידים שהתסמונת מתפשטת ומצבה לא פשוט בכלל. הרופא מסביר שמכיוון שמדובר בתסמונת כאב כרונית, אפשר רק לנסות להפחית את עוצמות הכאב, אבל היא תצטרך להתרגל לחיות עם הכאב. לדברי הרופא, יש אמצעים פולשניים שיאפשרו לה להגיע להקלה יחסית באמצעות השתלת אלקטרודה בגב או באמצעות שיתוק עצבי בגב שוק ימין באמצעות זריקת בלוק.

״זו הייתה התקופה הכי שחורה שלי, הייתי בדיכאון עמוק ובכאבים קשים, תחושות של חום וקור לסירוגין, תחושות של נימול, התקפי חום, כאבים דוקרים ברגל וזרמים קשים בכל הגוף. הצטרפתי לקבוצת פייסבוק של חולי CRPS והבנתי שאלקטרודה בגב זה טיפול שנוי במחלוקת ועוזר רק לחלק מהחולים. באותה תקופה ראיתי בטלוויזיה את הכתבה של הילה קורח על הקונדיטורית מורן אבוריה שחלתה ב CRPS.  זמן קצר  לאחר שהכתבה שודרה, מורן אבוריה בחרה לקטוע את הגפה, כי לא יכלה לשאת יותר את הכאב. ״התחלתי להפנים שקטיעה זה כנראה גם הפתרון בשבילי. היו לי מחשבות קשות, לפעמים מחשבות אובדניות, ואם לא הילדים שלי, אני לא בטוחה שהייתי נמצאת כאן היום״.

באותם ימים, חבר טוב שבא לבקר ולעודד אותי, הציע לי לגשת למרפאה לרפואה טבעית וצמחי מרפא שבה הוא טופל בצלחה באותה עת בבעיה שהטרידה אותו במשך חודשים. ״לי, את פשוט חייבת את זה לעצמך, כבר ניסית הכל, מה יש לך להפסיד?״

אני פוגשת את לי כמעט שנתיים אחרי שהתסמונת התפרצה. היא עומדת על מרפסת העץ שבכניסה לביתה, מתהלכת בחופשיות בנעלי ספורט מחייכת ורגועה. אני עומדת מולה, מתרגשת מאוד ובעיקר מתקשה להאמין למה שאני רואה. לי נענתה לבקשה שלי לספר את הסיפור שלה. אני סקרנית להבין מה היה ומה השתנה. היא מוציאה מהמגירה ערמות ערמות של מסמכים. סיכומי ביקור, הפניות לבדיקות, תוצאות של בדיקות ומרשמים לתרופות שהצטברו במשך תקופה של שנה וחצי ומספרת את שעבר עליה. מדי פעם אנחנו עוצרות, מסתכלות אחת לשנייה בעיניים, ומבינות שהסיפור שלה חייב להישמע, דווקא משום שהוא כל כך חריג.

בבלוג הבא, שיתפרסם מחר, על המהפך במצבה של לי, שמביא אותה תוך 4 חודשים לחזור לדרוך על הרגל, לנעול נעליים, לעשות הליכות סביב המושב שבו היא גרה ואפילו להצליח לרוץ. אבל ההישג החשוב ביותר עבורה הוא הירידה המשמעותית בכאב הכרוני שליווה אותה למעלה משנה וחצי, ולפי כל מה שנאמר לה, היה אמור להמשיך ללוות אותה כל חייה.

סיפורה של לי , נקודת המפנה

אחרי שנה וחצי של  CRPS בקרסול ימין, פניתי למרפאה לטיפול הוליסטי. זו הייתה ההחלטה הכי טובה שעשיתי. היום אני יכולה להגיד שקיבלתי את החיים שלי בחזרה

בסוף פברואר 2021, אחרי שנה וחצי של כאב כרוני שהולך ומחמיר, הולך ומתפשט,  לי מקבלת המלצה מחבר קרוב לפנות לטיפול טבעי במרפאה הוליסטית שבה טופל בהצלחה בבעיה רפואית שהייתה לו. כבר בשיחה הטלפונית הראשונה עם איתן טל, הרבליסט קליני, מרפא בכיר ברפואה טבעית ורופא סיני, הרגשתי שהוא יודע ובקיא בתסמונת ושהוא מאמין שיוכל לעזור לי, למרות שהבין שמצבי מורכב. הוא ביקש שאבוא אליו עם כל הבדיקות והמסמכים שהיו לי. חברים ששמעו שאני רוצה ללכת לטיפול טבעי, הזהירו אותי שמדובר בתחום מלא שרלטנים שרק רוצים את הכסף שלך.

הפגישה הראשונה עם איתן כללה תחקיר מעמיק. הוא רצה להבין מה אני מרגישה בדיוק, איזה תחושות יש לי בגוף, ברגל, איזה בדיקות וטיפולים עברתי, ומה קרה לי בחמש שנים שלפני התאונה. הוא התעניין איזה כדורים קיבלתי, איך אני ישנה, מה אני אוכלת, איזה פעילות גופנית עשיתי בעבר ושאל המון שאלות על אורח החיים שלי. בסוף הפגישה הראשונה איתן אמר לי: ״את רוצה לחזור לדרוך על הרגל גם אם זה יכאב לך בהתחלה, ואת צריכה להאמין שזה לא יהיה יותר, וזה לא יהיה יותר״. הרגשתי שקשה לי להאמין לזה…נו דיי באמת…כל הרופאים שפגשתי אמרו לי שאני אחיה עם זה כל החיים וכל מה שקראתי על התסמונת הזו היה כל כך מייאש וחסר תקווה. אמרתי לעצמי שהוא לא יוכל לרפא אותי לגמרי, אבל הוא כנראה יעזור לי.

בפגישה השנייה איתן הציג בפניי את תכנית הטיפול הטבעי וההוליסטי שבנה עבורי. קיבלתי קלסר עם הנחיות וטבלאות מסודרות עם הסברים על התסמונת, הנחיות תזונה, הסבר על צמחי המרפא והויטמינים, פרוטוקול טיפולי מפורט שכלל 14 עמודים. התזונה לחודש הראשון הייתה מבוססת על ניקוי רעלים. היה מותר לי לאכול רק ירקות, פירות קטניות ומגוון אגוזים ,לחם נטול גלוטן, ללא מוצרי חלב, ללא בשר, ביצים ודגים וללא מתוקים. הטיפול כלל כ-12 סוגים שונים של צמחי מרפא, בחלוקה לבוקר, צהריים וערב, 10 סוגי ויטמינים ותוספי תזונה, טיפולי דיקור, טיפולי מגע ושמנים למריחה בלילה לטיפול מקומי בנפיחות הבצקתית ברגל.

הבנתי מיד שמדובר בטיפול מקיף ואינטנסיבי שידרוש ממני הרבה כוח רצון והתמדה וגם נדרשתי להשקיע בזה משאבים כלכליים (בכל זאת מדובר היה בטיפול פרטי ומאוד מקיף) אבל זה לא הרתיע אותי. איתן נסך בי תחושה טובה של ביטחון בטיפול ותקווה חדשה. התחלתי לקחת את צמחי המרפא והויטמינים ביום חמישי, וביום ראשון הוספתי גם את התזונה החדשה. זה היה דרמטי מאוד בשבילי. עד אז עישנתי קופסה ביום, שתיתי הרבה קפה ולא הייתי מודעת בכלל למה שאני אוכלת. כעבור חמישה ימים מתחילת הטיפול, ואחרי שנה וחצי שלא ישנתי יותר משעתיים בלילה, נרדמתי ב 23.00 בלילה והתעוררתי ב-6.30 בבוקר. התרגשתי בטירוף. לא האמנתי שישנתי לילה שלם.התעוררתי ומיד התקשרתי לאמא שלי וצעקתי מרוב התרגשות ״ישנתי כל הלילה״ שתינו בכינו. הטלפון השני היה למרפאה. תביני, הייתי שבר כלי, עצבנית מאוד ומתוסכלת ופתאום לישון לילה שלם, זה היה בלתי נתפס.

גם השינוי התזונתי היה לי לא פשוט בכלל. זה דרש הערכות חדשה של מוצרים שלא היו לי בבית, שלא לדבר על זה שהייתי רגילה לאכול בעיקר בצקים, פחמימות וג׳אנק. גם המריחה של השמנים על הרגל הייתה מאתגרת, כיוון שהרגישות למגע היא אחד הדברים הכי קשים בתסמונת. בימים הראשונים אמא עזרה לי למרוח וזה לא היה נעים בכלל, אבל כעבור שבוע הנפיחות התחילה לרדת.  בנוסף הטיפול כלל גם חליטות של צמחים שהנחתי על הרגל בלילה לטיפול מקומי ובבוקר הייתי מורחת ארניקה. אחרי 10 ימים מתחילת הטיפול, הצבע של הרגל השתנה מסגול כחול לאדום, והכאב הפך מבלתי נסבל, לנסבל. זה גם הזמן שבו גם הצלחתי להניח שוב את קצוות האצבעות על הרצפה. נקודת המפנה הבאה הייתה הגמילה מקנאביס. מ-6 ג׳וינטים בגודל קינג סייז שעישנתי ביום, כדי להרגיע את הכאבים, הצלחתי תוך שבועיים להוריד את כל הקנאביס.

כעבור חודש כל הפרמטרים השתפרו דרמטית. גרבתי גרב בפעם הראשונה, הכאב ירד משמעותית, הנפיחות ירדה בהדרגה והייתי מסוגלת להניח את רוב כף הרגל על הרצפה וזה למרות שכל השרירים שלי היו מקוצרים וכואבים והאגן שלי היה ממש מעוות. אחרי חודש כבר הרגשתי שאני יכולה להתהלך בלי קביים, אבל איתן התעקש שבחוץ אתהלך עם קביים מחשש לנפילה. אחרי חודש גם הגיעו הקלות בתפריט ויכולתי לאכול מזונות נוספים.

מלבד הטיפולים בבית ותרגילים לרגל שאיתן נתן לי, הייתי באה פעם בשבוע לטיפולים במרפאה. הטיפולים כללו דיקור סיני שכלל עשרות מחטים (לא ברגל כמובן, בטח לא בהתחלה), טיפולי מגע ועיסוי. הכל נעשה בהתאמה למה אני מרגישה ויכולה לשאת. איפה אפשר לגעת ואיפה ממש לא. כבר בטיפול השלישי הסכמתי למגע עדין ברגל, היה כאב, אבל הוא כבר היה נסבל. צריך להבין שכל התחושות שלי השתנו. חזרתי להרגיש את הרגל לאט ובהדרגה. הרגשתי פחות חרדה, פחות סטרס, הייתי הרבה יותר מתונה בתגובות שלי, יותר רגועה, לא הייתי עייפה כמו קודם ובעיקר לא הרגשתי דיכאון. חזרתי להרגיש ערנית ואנרגטית והאמון בטיפול ההוליסטי ובשינוי שקורה לי בעקבותיו עלה והתחזק. אחרי חודשיים, יכולת הדריכה שלי השתפרה וההליכה שלי הפכה יותר מאוזנת. אחרי שלושה חודשים הצלחתי לחזור לנעול נעל ספורט והתחלתי לעשות הליכות קצרות. ההנחיה הייתה לעשות הכל תוך הקשבה לקצב שלי, רק לפי שהכאב מאפשר ולא לדחוק בגוף להתקדם מעבר למה שהוא יכול.

מהקביים ירדתי סופית בסוף מאי (3 חודשים אחרי תחילת הטיפול). זה היה יום שאני לא אשכח בחיים. אני והילדים שמנו מוסיקה בסלון ורקדנו בטירוף, קפצנו ביחד והיינו מאושרים כל כך. אבל הירידה מהקביים לא הייתה פשוטה. השרירים שלי היו חלשים אחרי תקופה ארוכה של חוסר פעילות ושכיבה מרובה במיטה. הגוף שלי עבר טראומה קשה מכל כיוון שרק אפשר לחשוב עליו. עם השיפור במצבי חזרתי גם לעבודה. בימים הראשונים בעבודה עמדתי הרבה שעות על הרגליים וזה היה ממש קשוח. גם כיום, הרגל שלי עדיין קצת נפוחה ואני נועלת מידה אחת יותר ברגל ימין אבל הגוף התחיל להסתגל למצב החדש ועכשיו הכאבים שעוד יש לי הם של שרירים מקוצרים וחלשים שלא עבדו במשך שנתיים, קצת כמו שרירים תפוסים. חשוב להבין שכל התקופה הזו לא עברתי שיקום פיזיקלי בכלל, כי לא הייתי מסוגלת, וגם הטיפול היחידי שכן קיבלתי היה כרוך בכאב נוראי, ולא הסכמתי לבוא שוב. רק עכשיו התחלתי שיקום. עדיין יש לי דרך לעשות. ללמוד ללכת נכון, להגדיל טווחי תנועה וגם יש מצב שלא הכל יחזור בדיוק למה שהיה, אבל אני הולכת ומתפקדת בלי כאב וזו המתנה שלי. כיום אני שומרת על תזונה בריאה, יש לי טיפול תחזוקה פעם בחודש במרפאה, ואני ממשיכה לקחת צמחי מרפא ותוספי תזונה אבל במינון מופחת ומותאם למצבי.

החלטתי לספר את הסיפור שלי כי אני רוצה לתת לחולים אחרים תקווה. נחשפתי לחולי CRPS אחרים ברשתות החברתיות וראיתי כמה יאוש וקושי יש שם ואני כל כך מבינה את זה כי גם אני עברתי את זה. הלוואי שמה שקרה לי יקרה גם לחולים אחרים. בזכות ההחלטה שלי לנסות טיפול טבעי והוליסטי, הגעתי לעולם אחר לגמרי של טיפול עומק שלא היו לו תופעות לוואי. אני מרגישה שהטיפול הטבעי היה מקיף, בדיוק כמו שצריך במצב כל כך מורכב, ובשום רגע לא הרגשתי שמדובר בשרלטנות או עבודה בעיינים, כמו שהרבה אנשים מתייחסים לזה. מדובר במטפל שמהרגע הראשון נתן לי תקווה ואמונה שאפשר אחרת, מרפאה שעטפה אותי בחום ובאהבה, ונתנה לי תחושה של בית ומשפחה ואמונה בכוחות שלי לחזור לתפקד ולהרפא מהכאב.

אם אתם אומרים עכשיו לעצמכם ״טוב, עשיתי דיקור זה לא עזר לי״ זה נכון, אתם צודקים. רק דיקור או רק תזונה נכונה זה לא מספיק. התכנית הטיפולית שלי הייתה מקיפה, אינטנסיבית וטוטאלית. כל מהלך החיים שלי השתנה. עבדתי בזה בהתמדה ובנחישות, שיניתי את התזונה שלי לחלוטין, הגעתי לטיפולים, מרחתי שמנים, לקחתי תוספים, עשיתי נשימות ודמיון מודרך, הפסקתי לעשן קנביס והפחתתי משמעותית את כמות הסיגריות שאני מעשנת אבל זה היה שווה הכל כי השינוי במצב שלי הגיע מהר, הרבה יותר מהר מכפי שבכלל יכולתי לדמיין ולקוות. אני מודעת לזה שלא לכל חולה בתסמונת אפשר לעזור כי זה תלוי כמה זמן עבר ומה המצב של הגפה שנפגעה, אבל גם אני התקשיתי להאמין שאפשר לעזור לי במצבי הקשה, ואיזה מזל שהחלטתי לנסות את הטיפול הטבעי ההוליסטי.

אנחנו יושבות ביחד במטבח של לי. על הקיר מעלינו תלויות תמונות משפחתיות. באחת מהן, לי עם הילדים בהחלקה על הקרח באייסמול באילת. את רואה, היא מצביעה על התמונה, זו התמונה שקרעה לי את הלב ומצד שני היא גם מה שהחזיק אותי כל הזמן הזה ונתן לי כוח להמשיך לנסות. הילדים שאלו אותי שוב ושוב, ״אמא מתי נוכל להחליק איתך על הקרח? מתי תבריאי אמא?״

הילדים שלי סבלו מאוד בתקופה הזו. הם למדו להכין לעצמם אוכל, לסדר ולנקות את הבית כי אני לא יכולתי לעשות כלום. הם לא יכלו להביא הביתה חברים כי הייתי עצבנית ולא יכולתי להכיל רעש ותנועה ערה בבית. השנה, בראשון לאוגוסט, אנחנו נוסעים ביחד לחופשה משפחתית באילת. החלום שלנו להחליק ביחד על הקרח יתגשם בקרוב. אני קמה כל בוקר בתחושת הודיה שקיבלתי את החיים שלי בחזרה ואין מאושרת ממני.

כתבה: גילי אבידוב.

חשוב לעיין!

ההסברים מסתמכים על גישות הרבליסטיות מסורתיות. להדגיש שהמידע המובא אינו המלצה רפואית מוסמכת ובכך אין אנו מנחים את הציבור לשימוש רפואי ואין אנו ממליצים או מנחים לשינוי או להעדר נטילה של תרופה מכל סוג.
ההסבר אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי או אחר.
נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות, הנוטלים תרופות מרשם, מבוגרים וקשישים – חשוב להיוועץ ברופא לפני השימוש.

המונח “צמחי מרפא” באתר ובכל הסבר מתייחס אך ורק להגדרה הידועה והמקובלת ברפואת הצמחים המסורתית.
כל צמח מרפא חייב התייחסות קיומית רחבת היקף בדומה לתנועה, תזונה, שיטות ייצוב ועוד. מתוך כך, אין אנו משווקים בחנויות, פארמים או דרך חנויות אינטרנטיות, כי אם דרך הנחיה בקליניקה והבנת הבעיה כטיפול משלים וטבעי. 

לייעוץ טלפוני ומידע נוסף על אבחון וסיוע בדרך הטבעית
השאירו פרטים עכשיו - וניצור עמכם קשר מיידי!
קולגן פורטה פלוס
בשילוב עם חומצה היאלורונית וויטמין C
מבית היוצר של "צוף צמחים"
הימנעו מטיפולים וכדורי מרשם מסוכנים!
חיפוש
המלצות מלקוחות:
מאמרים ומוצרים אחרונים
גלילה לראש העמוד

פנו אלינו

דילוג לתוכן