מאת איתן טל, Cl.H, הרבליסט קליני | עודכן: 17.11.2026
לתיאום פגישת ייעוץ עם איתן טל, Cl.H
זאבת אדמנתית, מערכתית (לופוס) הינה תסמונת החיסון העצמי הכרוני שהינה מחלה אוטואימונית. הזאבת עלולה ליצור פגיעה רב מערכתית בדרגות חומרה שונות. בצורתה הקלה עלולה הזאבת לפגוע בעור ובמפרקים השונים ובחומרתה עלולה לפגוע בכלי דם, בריאות ובלב וכן במצבים חמורים יותר תפגע הלופוס בכליות ובמערכת העצבים המרכזית ועלולה לגרום גם למוות.
לופוס הינה מחלת חיסון עצמי (אוטואימונית) הפוגעת פגיעה, לעיתים רב מערכתית קשה ביותר. המילה לופוס הינה זאב וזאת משום שאנשים הלוקים בה מגלים לפעמים פריחה בדומה לצורת פרפר הממוקמת מסביב ללחיים וראש המאופיינים לזאב. הלופוס מוגדרת מחלה רב מערכתית הפוגעת במערכות רבות בגוף. המחלה פוגעת דרך תהליכים דלקתיים אגרסיביים, אוטואימוניים באברי הגוף בדומה למפרקים, עור, כליות ועוד ועלול לגרום למגבלת קיום קשה, נכות ואף מוות.
הגורמים ללופוס אינם ידועים במלואם, ובין הגורמים שנבחנים: היבטים גנטיים, חשיפת יתר לשמש, זיהומים חיידקיים ונגיפיים, תרופות מסוימות ורעלים סביבתיים. גורמים נוספים ורבי משמעות הינם העדר איזון הורמונאלי בדומה לעודף אסטרוגן, הריון לא תקין, מחזור לא תקין ועוד, וכמובן תזונה לא מיטבית. הלופוס מתפתחת ומתפרצת גם כתוצאה ממתחים קיומיים אין סופיים ההופכים להיות בעלי אופן כרוני. מחלת הזאבת פוגעת ושחיכה מאוד באוכלוסיות הקשות, וזאת מעצם ההיבט ההורמונאלי המובהק.
מחלת הלופוס מתגלה דרך מספר קבוצות: SYSTEMIC LUPUS – המחלה הקלסית. DRUG INDUCED LUPUS – ביטוי קל של הלופוס שלא פוגעת בכליות או במערכת העצבים ותתבטא בחום, דלקת מפרקים וכאבים בקרומים נסיובים; באבחון מתגלה ירידה במספר סוגי תאים בגוף וב-90% מהמקרים יתגלו נוגדנים אנטי היסטונים, נגרמת מתרופות כמו פניטואין, אנטיאפלפטית ואיזוניאזיד; NEONATAL LUPUS – מחלה המתגלה בנשים בהריון דרך מעבר נוגדנים מהאם דרך השלייה, כוללת פגיעה בכבד, אנמיה, תרומבוציט פניה; DISCOID LUPUS – צורה קלה של לופוס בנגעים אדומים ופלאקים בשכבה עבה וקשקשת היוצרת יבלות בעלת פוטנציאל להתפשטות, הטיפול במשחות גלוקקורטיקואידית; SUBACUTE CUTANEOUS LUPUS – מחלה קלה יחסית בפריחה אדומה מורכבת מנגעים קטנים אשר לעיתים מתמזגים לנגעים גדולים בחזה ובכתפיים.
נפיחות, כאבי מפרקים, אי נוחות בשרירים, מצבים דלקתיים, פריחה אדמדמה בפנים
פצעים בגוף, פצעים בחלל הפה, פגיעה בכליות, פגיעה בלב, פגיעה בטחול
מצבי דימום, דמנציה, דיכאון, חרדות, פסיכוזה, פגיעה בעור, פגיעה בגוף באופן חד מערכתי
הרגשה כללית רעה, רגישות לאור, נשירת שיער, עייפות רבה, שינוי משקל, כיבים, אובדן משכל
ירידה בטסיות דם, חולשה קשה, הגדלת בלוטת לימפה, חום לא מאוזן, כאבי ראש, חוסר תאבון
דימומים קלים, עוויתות, הגדלת טחול, הגדלת כבד, אטיולוגיה: שימוש בתרופות כרוניות, חוסר איזון הורמונאלי, מצבי דיכאון וחרדה, גורמים גנטיים, טראומות שונות
חלק מהתרופות, כמו טיפול הורמונלי (HRT), טיפול ביולוגי מסוג TNF, אינטרפרון, אנטיביוטיקות מסוימות ותרופות ללחץ דם, נבדקות בהקשר הזה, וכל שינוי בהן נעשה רק עם הרופא המטפל. גורמים הורמונאליים נוספים כוללים עודף אסטרוגן (טיפול הורמונאלי) ופלורקטון.
גישתנו ההוליסטית מציעה ליווי בלופוס, שמטרתו הקלה על התסמינים ושיפור באיכות החיים, לצד הטיפול הרפואי. הליווי כולל שינויים באורח החיים, מיצוי צמחים טבעיים ותוספים מותאמים, בשילוב עם הרפואה הרגילה ובתיאום עם הרופא המטפל.
המידע במאמר הוא מידע כללי מתוך גישת רפואת הצמחים המסורתית ואינו ייעוץ רפואי. הליווי בצוף צמחים נעשה לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו. אין להפסיק או לשנות תרופות בלי הרופא המטפל. נשים בהיריון ומניקות, ילדים, חולים במחלות כרוניות, מי שנוטלים תרופות מרשם ובני הגיל השלישי: חשוב להתייעץ עם הרופא לפני שימוש בצמחי מרפא או בתוספי תזונה. המונח "צמחי מרפא" מתייחס להגדרה המקובלת ברפואת הצמחים המסורתית. הפורמולות של צוף צמחים אינן נמכרות בחנויות או בבתי מרקחת, והן מותאמות אישית בליווי בקליניקה כטיפול משלים.
הסיוע הטבעי הינו תהליך חשוב ומסייע ביותר ויפה שעה אחת קודם בשילוב עם הרפואה הרגילה.