סדהנה

אהבה, שלווה, הגשמה עצמית ובריאות הינם יעדים נכספים. מושגים אלו דומים לנהר רחב ידיים החובר אל מרחבי אוקיינוס והממלא את האדם בשפעת הטבע שבו בעת חוויתם. ואתה, אדם הניצב במלוא פאר בריאתך, רווי בכמיהה אל כל הטוב שבחיים. ליבך ביער לאהבה, נפשך נכספת לרוך לבריאות ולשפע רוחניות – אך ידך אינה משגת. כה קל רק לחשוב אודות כל הטוב והנהדר הזה אך חווית החשיבה מנדבת רק חופן מצומצם וזעום של אהבה ושלווה הרוויים באשליה רבה. והשנים, השנים אינן נוהגות בך בחסד אל מול שיפעת הזמן ההולך ואוזל. ואם יש ברצונך לרוות את צימאון החיים, עליך לפלס דרכך בנתיבים קשים, לצעוד מעבר לנקיקי הסלע, מעבר לצוקים, מעבר להרים בלילות המאיימים. להתייסר במסע מפרך כשמעליך שמש יוקדת וממטרי ברד חובטים בגופך החשוף. אתה, האדם, תכיר את כל הטוב הנכסף הזה רק לאחר שתמשיך ותצעד במסע הקשה דרך יערות האופל השורצים בחיות רעות, וחוויית הצמא, הרעב, תחלואי וסיגופי הגוף יהיו מנת חלקך. ורק לאחר הקשיים הללו כשגופך רצוץ ונפשך עייפה תגיע אל המעיין, דרכו תגיע אל הנחל המביאך אל הנהר, והנהר כה גדול עמוק ומסוכן. עבור אותו, צלח את מימיו העמוקים, אל תירא, הייה אמיץ, וכך, רק כך תגיע אל האוקיינוס המופלא העמוק והנהדר הזה, וכשתגיע, עמוד. הבט אל המראה המדהים הזה, התבונן בו כשאתה זקוף וטבעי והחל להשליך את האוצרות שלך, את כל שאגרת, את כל רכושך, את הלהיטות הזו לכסף, לכוח, לכבוד, לגאווה, את כל הזוהמה המצטברת, את השנאה ואת כל המושאל. זרוק את כל עולמך ההיסטורי, את עברך וזהותך, ועמוד עירום, טבעי, נקי, טהור, פקח את עינך-הבט אל קסם החיים אל הנוף הרוחני המרהיב וראה מהי אהבה, מהי רוחניות, מהי הגשמה ובריאות, וחבור אל כל האנושי שבך. הייה מואר. אהוב. הייה.   איתן טל