תסמונת PFAPA מאופיינת בהתקפים והופעות של עליה משמעותית בחום הגוף, מיחושים וכאב גרון, התנפחות דלקתית ולא חיידקית של השקדים, הגדלת בלוטות לימפה, תפליטים לבנים המתגלים על רקמת השקדים, מצבים של אפטות כרוניות, כאבי בטן, מיחושים עיכוליים ועוד. התקפי התסמינים מעיקים עלולים ליצור תהליך בעל היבט כרוני ובכך מחזורים, לעיתים של מספר שבועות של תסמינים וחום בדרגות חומרה שונות.
ההסברים מסתמכים על גישות הרבליסטיות מסורתיות. להדגיש שהמידע המובא אינו המלצה רפואית מוסמכת ובכך אין אנו מנחים את הציבור לשימוש רפואי ואין אנו ממליצים או מנחים לשינוי או להעדר נטילה של תרופה מכל סוג. ההסבר אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי או אחר.
נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות, הנוטלים תרופות מרשם, מבוגרים וקשישים - חשוב להיוועץ ברופא לפני השימוש. המונח “צמחי מרפא” באתר ובכל הסבר מתייחס אך ורק להגדרה הידועה והמקובלת ברפואת הצמחים המסורתית. כל צמח מרפא חייב התייחסות קיומית רחבת היקף בדומה לתנועה, תזונה, שיטות ייצוב ועוד. מתוך כך, אין אנו משווקים בחנויות או פארמים, כי אם דרך הנחיה בקליניקה והבנת הבעיה כטיפול משלים וטבעי.
תסמונת פאפא תוארה לראשונה בשנת 1988 על ידי חוקר בשם מרשל, ובשנים מאוחרות יותר כונתה בשם PFAPA, כאשר כיום התופעה שכיחה בישראל יותר ויותר. התקפים מעיקים עלולים ליצור תהליך בעל היבט כרוני שחוזר על עצמו עד גיל 12 או יותר, ולעיתים נעלמת אך במהלך השנים גורמת לפגיעה קשה במערכת החיסון ובגוף, הנובעת מהתהליך הדלקתי ומתופעות הלוואי של התרופות הסטרואידליות. תסמונת PFAPA שייכת וזאת על פי מחקרים רבים לתסמונות אוטואינפלמטוריות שהינן מאופיינות בדלקת הנגרמת על ידי מערכת החיסון המולדת ולא הנרכשת וזאת כאשר התאים הפעילים מפרשים בעיקר על ידי המערכת החיסונית דרך הלימפוציטים וציטוקינים. מתוך כך מתברר שתסמונת PFAPA הינה מחלה השייכת למערכת האימונולוגית החיסונית ובכך נכנה אותה גם מחלה אוטואימונולוגית.
התקפי חום
אפטות בחלל הפה
חולשה
מצבי דלקת של הלימפה
דלקות בגרון
תפליט לבן על השקדים הצווריים
היבטים כרוני מחזוריים
חוסר תאבון
אפטיה
הגדלת שקדים וכאבים
כאבי גרון
כאבי בטן
מיחושים עיכוליים
דלקת שקדים מוגלתית
המחלה מגיבה לסטרואידים בדומה לפרדניזון, והטיפול בסטרואידים ניתן בכל התקף, ולכן חשובה גישה המצמצמת את נטילת הסטרואידים ללא לוותר על האיזון הכללי.
התייחסות למקור האוטואינפלמטורי של התסמונת, הנובעת מפעילות לא מאוזנת של מערכת החיסון המולדת ושל תאי הלימפוציטים והציטוקינים.
הסיוע הטבעי הינו תהליך חשוב ומסייע ביותר ויפה שעה אחת קודם בשילוב עם הרפואה הרגילה.