ליכן פלנוס סקלרוזיס
LICHEN PLANUS SCLEROSIS
AUTOIMMUNE DISEASE – L.P.S
ליכן פלנוס סקלרוזיס הינה מחלת עור כרונית וקשה הגורמת לתהליך התנוונות של רקמת שכבת העור העליונה ובכך שינויים מבניים אנטומיים של אזור העריה, תוך חשש להתפשטות הבעיה לפי הטבעת. תחילתה של ליכן פלנוס סקלרוזיס הינה בתלונות על גרד של העריה. בהמשך נוצר מצב של יובש, סדקים בעור, כאבים ביחסי מין וכאמור שינויים מבניים.
ליכן פלנוס סקלרוזיס הינה מחלה ממקור אוטואימוני ובכך תקיפה חיסונית על רקמות הגוף המערבת את העור והרירית. הופעתה גם בעריה (נרתיק) אך גם בחלל הפה, בעור הגוף כולו ובקרקפת. לליכן פלנוס סקלרוזיס קיימת מגמת התפשטות אל הגוף בצורה של נגעים מפושטים.
הדרך הטבעית ה”צוף צמחים” הינה כלי סיוע רב משמעות ואדיר ממדים. הדרך הטבעית חייבת להיות מקיפה, רב מערכתית, מאזנת, הכוללת את המערכת החיסונית וההורמונלית, תזונתית קיומיות ובוודאי נכונה ומותאמת אישית. הדרך הטבעית בהחלט חשובה והכרחית ואני אומר זאת, מתוך ניסיוני רב השנים חד משמעית!! חשוב מאוד לטפל בליכן סקלורזיס שכן נשים עם ליכן סקלרוזיס נמצאות בנקודת סיכון מאוד גבוה להתפתחות סרטן עור העריה (SCC-SQUAMOUS CELL CARCINOMA). חשוב והכרחי לא לתת ליכן פלנוס סקלורוזיס להתפשט אל הפה והקרקפת ובכך לגרום לסבל כל כך רב שכן גם בחלל הפה קיימת סכנה לסרטן הקרצינומה. הדרך הטבעית בעלת כלים חשובים לסיוע במחלה ויפה שעה אחת קודם. קיימים גורמים לליכן סקלורזיס ואני אפרט.
להלן חלק מהגורמים לליכן פלנוס סקלרוזיס
- כניסה לגיל המעבר ובכך ירידה באסטרוגן ובפרוגרסטרון (דבר הפוגע בנרתיק)
- תקיפה חיסונית ומחלה אוטואימונית מוקדמת כמו בבלוטת התריס
- שכיח בעיקר אצל נשים
- מערכת העיכול שלא פעילה מספיק ובכך הצטברות של רעלים
- מצבי לחץ כרוניים
- תזונה לא מיטבית
- העדר פעילות
- השמנה
- מצבים ויראליים
- חסרים
- הצטברות רעלים
- אי איזון חיסוני הגורם לתוקפנות אוטואימונית
- חולשה חיסונית
- אי שקט
- אנטיביוטיקה
- אלרגיות
- מצבי עקה
- תזונה לא מיטבית
- אי איזון הורמונלי כללי
- יתר לחץ דם
- חולשה
- העדר חמצן
- חסרים תזונתיים
- מצבי דלקת
ליכן פלנוס סקלרוזיס מאופיינת בתסמינים רבים בדומה לכיבים ברירית העריה הגורמים לתחושת בערה וצריבה קשה, כאבים בעת מגע או קיום יחסי מין, כאבים בעת הטלת שתן, לעיתים וזאת בגלל הזיהום שנגרם, נוצרות הפרשות שונות וגם במקרים מתקדמים נגרמת הצטלקות של הפות, היצרות של הנרתיק ואף סבירות דלקתית מוחלטת של הנרתיק. בעת מעורבת הפות במחלה נוצרים שינויים בדומה לעיוות והעלמת הנרתיק והדבקיות צלקתיות אשר גורמות לרקמה לכסות את הדגדגן. כל התסמינים והשינויים הקשים הללו הינם חלק מהתהליך הפרוגרסיבי. כאמור הרקמה חשופה גם לזיהומים קשים חיידקים ויראליים ופטרתים, דבר אשר מחייב טיפול אנטיביוטי. צוף צמחים הינה קליניקה טבעית המעניקה סיוע טבעי, הוליסטי ובעל נקודת ראיה קלינית רחבה. כמו כן סיוע רב עוצמה הן לתסמינים העכשוויים והן למקורותיה החיסוניים והגורמים לכך בדומה להיבט ההורמונלי, למתח ולקיום לא מיטבי.
השלכות המחלה על איכות החיים
ליכן פלנוס סקלרוזיס עלולה להשפיע באופן ניכר על איכות החיים של הסובלות ממנה. מעבר לכאב הפיזי והאי נוחות, המחלה יכולה לגרום למצוקה רגשית, בעיות בדימוי העצמי ופגיעה בתפקוד המיני. שינויים אנטומיים באיברי המין עלולים להוביל לקשיים ביחסי אישות, ירידה בחשק המיני וחרדה סביב קיום יחסי מין.
נשים רבות מתארות תחושות של בושה, מבוכה וחוסר ביטחון בשל השינויים הפיזיים שחוות. בנוסף, הכאב הכרוני והדלקות החוזרות עלולים להשפיע על היכולת לתפקד בעבודה, בחיי המשפחה ובפעילויות היומיום.
לכן, מעבר לטיפול הפיזי במחלה עצמה, חשוב מאוד לתת מענה גם להיבטים הרגשיים והנפשיים שלה. תמיכה של בן הזוג, המשפחה והסביבה הקרובה היא קריטית להתמודדות. כמו כן, שיחות עם מטפלים מקצועיים, פסיכולוגים או יועצי מין, יכולות לסייע רבות בשיפור הדימוי העצמי והתפקוד האישי והזוגי.
שכיחות המחלה ופילוח אוכלוסייה
ליכן פלנוס סקלרוזיס נחשבת למחלה נדירה יחסית, הפוגעת בעיקר בנשים. שכיחותה נעה בין 1:30,000 ל-1:50,000 נשים. עם זאת, ייתכן ומקרים רבים אינם מדווחים בשל הבושה והמבוכה שנלוות למחלה.
לרוב מופיעה המחלה בגילאי 30-60, אך היא עלולה להופיע גם בגילאים צעירים יותר או מבוגרים יותר. נשים לאחר גיל המעבר נמצאות בסיכון מוגבר, ככל הנראה בשל השינויים ההורמונליים הדרמטיים בתקופה זו.
למרות שמדובר במחלה נדירה, חשוב להעלות את המודעות לקיומה בקרב נשים ורופאים כאחד. אבחון מוקדם ותחילת טיפול יכולים למנוע הידרדרות ולשפר משמעותית את ההתמודדות עם ליכן פלנוס סקלרוזיס לאורך זמן.
אבחון וגילוי מוקדם של ליכן פלנוס סקלרוזיס
אבחון מוקדם של ליכן פלנוס סקלרוזיס הוא קריטי להתמודדות יעילה עם המחלה ולמניעת סיבוכים ארוכי טווח. עם זאת, פעמים רבות קיים קושי באבחון, הן בשל חוסר מודעות והן בשל הדמיון של התסמינים הראשוניים למצבים אחרים.
תסמיני המפתח שצריכים להדליק נורה אדומה ולהוביל לבירור רפואי הם גרד וצריבה באזור איבר המין, יובש, אודם וכאב בעת קיום יחסי מין. במקרים רבים מתפתחים גם שינויים בצבע ובמרקם העור, ועלולות להופיע שלפוחיות או פצעים.
לצד בדיקה גופנית יסודית, האבחון לרוב יכלול ביופסיה של רקמת העור הנגועה, שתאפשר לפתולוג לזהות את הסימנים המובהקים של המחלה תחת מיקרוסקופ. בדיקות דם עשויות לסייע באיתור מדדים דלקתיים ובשלילת מחלות אחרות בעלות תסמינים דומים.
ככל שהמחלה מאובחנת בשלב מוקדם יותר, כך גדלים הסיכויים לטיפול מוצלח ולבלימת התפשטותה. לכן, חשוב מאוד להעלות את המודעות בקרב נשים ורופאים כאחד, כדי שיוכלו לזהות את התסמינים ולפעול במהירות.
ליכן פלנוס סקלרוזיס ופוריות
למרות שליכן פלנוס סקלרוזיס אינה פוגעת ישירות בפוריות, היא עלולה להשפיע עליה בעקיפין. השינויים האנטומיים באיברי המין, הכאב בעת קיום יחסים והירידה בתשוקה המינית – כל אלה עלולים להקשות על הכניסה להיריון.
בנוסף, חלק מהתרופות שניתנות לעיתים לטיפול במחלה, עלולות לפגוע בפוריות או להיות בעלות סיכון בזמן הריון.
עם זאת, בהחלט ניתן לשמור על פוריות ולהרות גם עם ליכן פלנוס סקלרוזיס. המפתח הוא ניהול נכון של המחלה, טיפול בתסמינים ובחירה של אמצעי מניעה או טיפולי פוריות שאינם מסכנים את האישה או את ההיריון העתידי.
חשוב לכל אישה עם המחלה שמעוניינת להרות להיוועץ עם הרופא המטפל, עם גינקולוג ועם מומחה לרפואת פוריות, כדי לגבש את התוכנית הטובה ביותר עבורה. בשיתוף פעולה ובליווי צמוד, רוב הנשים עם ליכן פלנוס סקלרוזיס יכולות לממש את חלומן להפוך לאימהות.
וודאי שאין קיום עצמאי למחלות אוטואימוניות בכלל וליכן פלנוס סקלרוזיס בפרט. הן לעד נובעות מהתהוות התלויה בגורמים, סיבות ותנאים.
חשוב לציין את הקורלציה בין לחצים נפשיים וליכן פלנוס סקלרוזיס.
חד משמעית!!! לחץ פוגע במערכת החיסון. לחץ פוגע בתפקוד החיסוני. לחצים אף מאטים את קצב ההחלמה של הגוף. ילדים החיים בלחץ מהווים קטגוריה של סיכון גבוה לפתח בעיות במערכת החיסון. יש קשר ישיר בין לחץ לתמותה. הלחץ גורם להיווצרות השל המחלה האוטואימונית. הלחץ יוצר תגובה אבולוציונית בתאי הגוף בכך שכאשר אנו לחוצים הורמוני יותרת הכליה מייצרים הורמונים המכונים אדרנלין וקורטיזון. בסיסו של הלחץ במוח באזור המכונה היפותלמוס.
אזור זה אחראי על ויסות חום הגוף מערכת הנשימה, ויסות הרעב, מצבי שינה, תפקוד מיני, לחץ דם אך גם סוג של מערכת השומרת על הגוף מסכנות.
בעת לחץ נותן המוח הוראה ליותרת הכליה להציף את הדם באדרנלין ולהגביר את קצב הלב להזרמת חמצן נוסף למוח. הלחץ מציף גם את הגוף בהורמון לחץ המכונה קורטיזול החיוני להישרדותנו. שהינו סוג של תנועה הורמונאלית מוגברת (זוכרים? חלק מהגורמים למחלה הינו אי איזון הורמונאלי).
ההצפה החוזרת והנשנית בקורטיזון קשורה באופן ישיר לתגובת מערכת החיסון ובכך הופך הקורטיזון במצבו הכרוני למאיץ את מערכת החיסון. אכן כן, הקורטיזון בעוצמתו הלא מבוקרת והכרונית כתוצאה ממתח נפשי משפעל את כל תאי החיסון למלחמה וזאת דרך קשרי הלימפה. בעת לחץ כרוני גדל מספרם של תאי החיסון אך גם גדלה שחיקה מהירה של יכולת ההתבוננות הנכונה של מערכת זו.
במצב זה מתעייפים ונשחקים תאי מערכת החיסון וגורמים להאטה חיסונית אך גם התגובה החיסונית משנה באופן טראגי ודרמתי את פעילות תאי T וגורמת ליציאה משליטה. אכן כן, אנשים לחוצים מגיעים לרמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים בדם ולשיבוש תקשורת תאי החיסון.
הסיוע בדרך הטבעית בליכן פלנוס סקלרוזיס
הדרך הטבעית מהווה מענה חשוב לסיוע במיגור המצבים הכרוניים של המחלה האוטואימונית. הדרך הטבעית מביטה בשלם תוך גישה תבונית לגורמים והתנאים אשר יצרו את הבעיה האוטואימונית בכלל וילפת שטוחה בפרט.
מחלות אוטואימוניות – הסבר
מערכת החיסון משרתת את גופנו כ”צבא הגנה” מפני מזהמים שונים בדומה לחיידקים, וירוסים, פטריות, תאים סרטניים, רעלים וכדומה. ללא תפקוד נכון או בהעדר תפקוד של מערכת החיסון לא ניתן לחיות. המערכת החיסונית מגנה על גופנו כאשר בראשותה “צבא” אדיר של חומרים ביוכימיים רבים המהווים את קיר המגן והכוח התוקף אל מול הבעיות השונות.
במחלות האוטואימוניות מאבדת מערכת החיסון את יכולת ההבדלה וההתבוננות בין תאים בריאים בגוף לבין תאים או גורמים זרים בדומה לחיידקים, וירוסים, תאים מיקרוסקופיים לא מזוהים, תאי סרטן ועוד. במצב אוטואימוני תאי החיסון לא מסתפקים בפולשים זרים כי אם רואים בתאי הגוף פולש זר ובכך מבקשים להשמיד רקמות בריאות. במצב זה מערכת החיסון הופכת להיות נטולת מעצורים ופוגעת קשות בגוף. הנוגדנים אשר היו אמורים לשמור על בריאותו של הגוף, החלו לנהל קרב אכזרי תוך פגיעה “באש ידידותית” במערכות הגוף. הנוגדנים אשר תוקפים את מערכות הגוף ולא את “האויב האמיתי” מכונים נוגדנים עצמיים.
תאים המכונים תאי T מהווים את קו ההגנה החזיתי של הגוף ומיומנים בהשמדת פולשים המכונים “אנטיגנים זרים”. תאי T פועלים בסינרגיה מדהימה עם תאים חיסוניים נוספים וזאת כדי ליצור כוח רב השפעה ומגן. תהליך ההגנה מתחיל כאשר קולטנים המכונים “קולטני אנטיגן זר” מזהים אנטיגנים זרים אשר נכנסו לגוף. בעת שהם מגלים את האנטיגן נוצר קשר הגנתי. קולטנים אלו מהווים את “צבא בטחון הפנים” של הגוף ולאורך כל חייו של הגוף מקפידים לחפש תוך סריקה אין סופית גורמים המאיימים להזיק לגוף.
מבחינתו, כל מה שאין הוא הגוף מהווה גורם חשוד שחשוב להתגונן מולו ואולי להשמידו. במקביל, פועלים גם תאי עזר המכונים דנדריטים המסייעים באיתור המזיקים השונים.
בעת שאותו קולטן אנטיגן זר אשר ממוקם על פני תאי T מגלה את הפולש הוא יוצר אפיק תקשורת לקבלת מידע נוסף וזאת כדי לבדוק את מידת חשיבות התקיפה ותהליך השמדת האויב. לעיתים עיבוד המידע על הפולש עלול להמשיך שעות אך בסופו של תהליך, כאשר הפולש מאובחן כמסוכן, תאי T מכפילים את כמותם במהירות רבה וצבא ההתקפה מחסל ופוגע בפולש.
במחלה האוטואימונית יוצאים תאי T משליטה ואינם מזהים את רקמות הגוף שלהם כגורם ידידותי וחיובי ובכך הורגים התאים החיסונים את התאים החיוביים.
מתוך כך אנו לומדים להבין שמשהו יוצר שיבוש של אופן התקשורת הבן תאית ובכך מערער את יכולת ההבחנה הנכונה, דבר הגורם לאינפורמציה שגויה. מתברר שגם ליקויים קטנים בתקשורת הבין תאית יכולים לגרום למערכת החיסון ליצור התקפה לא נכונה.
אין ספק שיש אנשים שהחשיפה לחומרים רעלים, מזון לא בריא, לחצים נפשיים, נטילת תרופות, איזון הורמונאלי לא תקין וגנטיקה יוצרים תקשורת בין תאית לקויה, דבר הגורם להתפרצות האוטואימונית.
ודאי שיש אנשים הפגיעים פחות ויש הפגיעים יותר לאוטואימוניות שהרי גם מינונים נמוכים של סביבה רעילה, חיצונית או פנימית עלולים לגרום לאבולוציה של המחלה האוטואימונית בדומה לליכן פלנוס פילאריס ודלקת מפרקים.
מתברר, וזאת ממחקרים כלל עולמיים בני זמננו שאורח החיים ומתחי קיום קשים מהווים גורם מובחן לחלוטין כיסוד להתפרצות אוטואימונית וזאת נזקים מצטברים במהלך שנים רבות עד להתלקחות המחלה. במהלך חייהם נוטים החולים במחלה אוטואימונית להתעלם מהתבונה הבריאותית ובכך חושפים עצמם לרעלים חיצוניים ופנימיים בדומה לסיר אשר אנו מטפטפים לתוכו בכל פעם רעלים נוספים בדומה לרעלים חיצוניים, ורעלים מטבוליים, ביוכימיים הנובעים ממתח וכאשר הסיר גדוש, מספיקה טיפה אחת אשר תגרום לכל הרעלים להישפך אל מחוץ לסיר.
מחלה אוטואימונית הינה מחלת העולם המערבי ונובעת מגורמים ותנאים, סביבתיים וחיצוניים המהווים יסוד להתפרצותה אך גם, שימו לב, לדרך הריפוי וההפוגה המלאה.
חשוב גם להבין שלאנשים בעלי נטייה גנטית ואורח חיים לחוץ, אכילת תפריט עשיר בג’אנק, כימיקליים, צבעי מאכל, חומרי הדברה ועוד, יש פוטנציאל הגורם למחלה אוטואימונית.
חשוב ליצור קשר לפגישת אבחון וייעוץ!
שאלות ותשובות בנושא ליכן פלנוס סקלרוזיס
מי נמצא בסיכון לחלות בליכן פלנוס סקלרוזיס?
המחלה פוגעת בעיקר בנשים, ובמיוחד בנשים לאחר גיל המעבר. עם זאת, היא יכולה להופיע בכל גיל, ולעיתים נדירות פוגעת גם בגברים ובילדים. נשים עם היסטוריה של הפרעות אוטואימוניות אחרות נמצאות בסיכון מוגבר.
האם ליכן פלנוס סקלרוזיס מדבקת?
לא, המחלה אינה מדבקת ולא ניתן להעבירה במגע מיני או בדרכים אחרות. זוהי תגובה של מערכת החיסון של האישה עצמה, ולא תוצאה של זיהום חיצוני.
כיצד מאבחנים ליכן פלנוס סקלרוזיס?
האבחון מתבצע על ידי רופא עור או גינקולוג, ומתבסס על הסימנים הקליניים האופייניים. במקרים מסוימים נדרשת גם ביופסיה של רקמת העור כדי לאשר את האבחנה ולשלול מחלות אחרות. בדיקות דם עשויות להידרש כדי להעריך סמנים דלקתיים ולבדוק הפרעות אוטואימוניות נוספות.
מהן ההשלכות ארוכות הטווח של המחלה אם לא מטפלים בה?
ללא טיפול, ליכן פלנוס סקלרוזיס עלולה להתקדם ולגרום לנזקים משמעותיים ובלתי הפיכים לרקמות באזור הגניטלי. מצב זה עלול להוביל לקשיים תפקודיים, בעיות בקיום יחסי מין, פגיעה בדימוי העצמי והגבלת האפשרות להרות. בנוסף, קיים סיכון מוגבר להתפתחות סרטן עור באזור הנגוע. לכן, חשוב מאוד לאבחן את המחלה מוקדם ככל האפשר ולהתחיל בטיפול מתאים.
האם ניתן למנוע את התפתחות ליכן פלנוס סקלרוזיס?
מכיוון שהסיבות המדויקות להתפתחות המחלה אינן ידועות במלואן, אין כיום דרך בדוקה למנוע אותה לחלוטין. עם זאת, ניתן לנקוט צעדים שעשויים להפחית את הסיכון או לעכב את ההתקדמות, כמו שמירה על היגיינה קפדנית של אזור המפשעה, הימנעות מחומרים מגרים, טיפול בבעיות עור אחרות ושמירה על בריאות כללית תקינה. כמו כן, מומלץ לעקוב אחר בדיקות שגרתיות אצל גינקולוג כדי לאפשר גילוי מוקדם של שינויים חשודים.
כיצד משפיעה ליכן פלנוס סקלרוזיס על איכות החיים?
ההשפעה של המחלה על איכות החיים יכולה להיות משמעותית ומורכבת. הסימפטומים הגופניים כמו כאב, גרד וקשיים בתפקוד המיני, מובילים פעמים רבות גם למצוקה נפשית ולקשיים חברתיים ובינאישיים. נשים רבות חוות חרדה, דיכאון ופגיעה בתחושת הנשיות והמיניות שלהן. לכן, חשוב לגשת לטיפול באופן הוליסטי, תוך התייחסות לכלל ההיבטים של החיים עם המחלה. שילוב של טיפול רפואי לצד תמיכה רגשית ונפשית הוא חיוני להתמודדות מיטבית עם ליכן פלנוס סקלרוזיס.