ארגמנת של קרישה ומחסור בטסיות – TTP

 THROMBOTIC THROMBOCYTOPENIC PURPURA

מחלה הגורמת לליקוי חמור המתבטא בהרס טסיות הדם. תהליך מסוכן מאוד הגורם לאגרגציית טסיות מצב בו נוצר נזק לדופן כלי הדם (איגור טסיות) הגורם לחשיפת סיבי קולגן אשר ממוקמים בדופן כלי הדם.

הקולגן בעל אופי דביק עבור הטסיות ובכך הטסיות (PLATELET) מתקבצות סביב הקולגן “הדביק” ובהמשך מופרשים חומרים בדומה לטרומבוקסן 2A וכן ADP הגורמים לטסיות נוספות להצטרף עד ליצירת גוש חוסם. זה כמובן קטלני ומסוכן.

מצב זה מאוד מסוכן וגורם לאנמיה קשה וכן איסכמיה (ISCHEMIA) של אברי הגוף ובעת שאין טיפול נכון קיים סיכוי למוות בכ 95%.

קיימים גם תסמינים מסוכנים הפוגעים בכליה והיבטים נוירולוגים הבאים לידי ביטוי בפגיעה נוירולוגית. 

TTP הינה מחלה תוקפנית אשר עלולה בכל רגע נתון ליצור ירידה מסוכנת וחשש לטרומבוזה בחלקי הגוף כולל בלב ובמוח.

הדרך הטבעית המתבוננת בשורש הבעיה ולכן חשובה כמשלימה לטיפול הקונבנציונלי. כאשר אני מציין את שורש הבעיה כוונתי לכך שמחקרים רבים מראים ש TTP נובעת מהיבטים אוטואימוניים מובהקים, הווה אומר, תקיפה של נוגדני חיסון. 

בנוסף קיים חוסר בחלבון ולציין שזה מחסור נרכש הנובע מפגיעת נוגדנים מסוג IGG.

כמו כן, קיים קשר לזיהומים וויראליים וחיידקיים שונים, איזון הורמונלי (מחזור לא תקין וגיל המעבר) תזונה לא מיטבי, חוסר פעילות, מצבי לחץ, רגישות חיסונית ומחלות שונות שהופיעו לפני התפרצות TTP, רעלנים ועוד.

האפיונים של TTP הינם:

• טרומבוציטופניה (ירידה בערך טסיות הדם)
• אנמיה המולטית (הרס מוגבר של תאי דם לבנים)
• הפרעות קשות ונוירולוגיות
• פגיעה קשה בכליות
• תרומבוזה (פקקת כלי דם גורמים אטיולוגיים)

חשוב מאוד לא להיות שאננים שכן המקרים בהם נגרם שבץ מוחי או טרומבוזה רבים ומהווים סכנת נכות וחיים.

יש להימנע מהיווצרות של קרישי דם המורכבים מטסיות באזורי המוח והכליות ובכך חוסמים כלי דם וגורמים לנזק קשה. בנוסף נגרמת פגיעה במערכת העצבים בדומה לכאבי ראש קשים, התנהגות לא ברורה, מצבים פסיכוטיים, חוסר מיניאטורי ותחושת תרדמת, פרכוסים, כאבים נוירולוגים ועוד.

TTP הינה מחלה אוטואימונית

מחלות אוטואימוניות – הסבר

מערכת החיסון משרתת את גופנו כצבא הגנה מפני מזהמים שונים בדומה לחיידקים, וירוסים, פטריות, תאים סרטניים, רעלים וכדומה. ללא תפקוד נכון או בהעדר תפקוד של מערכת החיסון לא ניתן לחיות. המערכת החיסונית מגנה על גופנו כאשר בראשותה “צבא” אדיר של חומרים ביוכימיים רבים המהווים את קיר המגן והכוח התוקף אל מול הבעיות השונות.

במחלות האוטואימוניות מאבדת מערכת החיסון את יכולת ההבדלה וההתבוננות בין תאים בריאים בגוף לבין תאים או גורמים זרים בדומה לחיידקים, וירוסים, תאים מיקרוסקופיים לא מזוהים, תאי סרטן ועוד. במצב אוטואימוני תאי החיסון לא מסתפקים בפולשים זרים כי אם רואים בתאי הגוף פולש זר ובכך מבקשים להשמיד רקמות בריאות. במצב זה מערכת החיסון הופכת להיות נטולת מעצורים ופוגעת קשות בגוף. הנוגדנים אשר היו אמורים לשמור על בריאותו של הגוף, החלו לנהל קרב אכזרי תוך פגיעה “באש ידידותית” במערכות הגוף. הנוגדנים אשר תוקפים את מערכות הגוף ולא את “האויב האמיתי” מכונים נוגדנים עצמיים.

תאים המכונים תאי T מהווים את קו ההגנה החזיתי של הגוף ומיומנים בהשמדת פולשים המכונים “אנטיגנים זרים”. תאי T פועלים בסינרגיה מדהימה עם תאים חיסוניים נוספים וזאת כדי ליצור כוח רב השפעה ומגן. תהליך ההגנה מתחיל כאשר קולטנים המכונים “קולטני אנטיגן זר” מזהים אנטיגנים זרים אשר נכנסו לגוף. בעת שהם מגלים את האנטיגן נוצר קשר הגנתי. קולטנים אלו מהווים את צבא בטחון הפנים של הגוף ולאורך כל חייו של הגוף מקפידים לחפש תוך סריקה אין סופית גורמים המאיימים להזיק לגוף. מבחינתו, כל מה שאין הוא הגוף מהווה גורם חשוד שחשוב להתגונן מולו ואולי להשמידו. במקביל, פועלים גם תאי עזר המכונים דנדריטים המסייעים באיתור המזיקים השונים.

בעת שאותו קולטן אנטיגן זר אשר ממוקם על פני תאי T מגלה את הפולש הוא יוצר אפיק תקשורת לקבלת מידע נוסף וזאת כדי לבדוק את מידת חשיבות התקיפה ותהליך השמדת האויב.

לעיתים עיבוד המידע על הפולש עלול להמשיך שעות אך בסופו של תהליך, כאשר הפולש מאובחן כמסוכן, תאי T מכפילים את כמותם במהירות רבה וצבא ההתקפה מחסל ופוגע בפולש.

במחלה האוטואימונית יוצאים תאי T משליטה ואינם מזהים את רקמות הגוף שלהם כגורם ידידותי וחיובי ובכך הורגים התאים החיסונים את התאים החיוביים.

מתוך כך אנו לומדים להבין שמשהו יוצר שיבוש של אופן התקשורת הבן תאית ובכך מערער את יכולת ההבחנה הנכונה, דבר הגורם לאינפורמציה שגויה. מתברר שגם ליקויים קטנים בתקשורת הבין תאית יכולים לגרום למערכת החיסון ליצור התקפה לא נכונה.

הוכחה ללא כל ספק הקביעה שחשיפה, גם במינון נכון לרעלים סביבתיים ופנימיים, מהווה גורם רב עוצמה לתגובה חיסונית שגויה. אין ספק שיש אנשים שהחשיפה לחומרים רעלים, מזון לא בריא, לחצים נפשיים, איזון הורמונאלי לא תקין וגנטיקה יוצרים תקשורת בין תאית לקויה, דבר הגורם להתפרצות האוטואימונית.

ודאי שיש אנשים הפגיעים פחות ויש הפגיעים יותר לאוטואימוניות שהרי גם מינונים נמוכים של סביבה רעילה, חיצונית או פנימית עלולים לגרום לאבולוציה של המחלה האוטואימונית בדומה לפסוריאזיס ודלקת מפרקים.

מתברר, וזאת מחקרים כלל עולמיים בני זמננו שאורח החיים ומתחי קיום קשים מהווה גורם מובחן לחלוטין כיסוד להתפרצות אוטואימונית וזאת נזקים מצטברים במהלך שנים רבות עד להתלקחות המחלה. במהלך חייהם נוטים החולים במחלה אוטואימונית להתעלם מהתבונה הבריאותית ובכך חושפים עצמם לרעלים חיצוניים ופנימיים בדומה לסיר אשר אנו מטפטפים לתוכו בכל פעם רעלים נוספים בדומה לרעלים חיצוניים, ורעלים מטבוליים, ביוכימיים הנובעים ממתח וכאשר הסיר גדוש, מספיקה טיפה אחת אשר תגרום לכל הרעלים להישפך אל מחוץ לסיר.

המחלה האוטואימונית הינה מחלת העולם המערבי ונובעת מגורמים ותנאים, סביבתיים וחיצוניים, המהווים יסוד להתפרצותה אך גם, שימו לב, לדרך הריפוי וההפוגה המלאה במחלה.

חשוב להבין שלאנשים בעלי נטייה גנטית ואורח חיים לחוץ, אכילת תפריט עשיר בג’אנק, כימיקלים, צבעי מאכל, חומרי הדברה, תרופות יש פוטנציאל הגורם למחלה אוטואימונית.
לציין שאנו מנהלים את חיינו בתוך יער עבות של חומרים רעילים וזאת דרך המזון הקלוקל שאנו צורכים, התרופות, העדר הפעילות הגופנית הנכונה, המתחים שפוגעים בנו קשה, מצבנו ההורמונאלי הלקוי ועוד. הדרך הבטוחה להכנסה של רעלים אוטואימוניים הגורמים לשיבוש ההבחנה של מערכת החיסון הינה דרך רעלים אלו. אנו מבססים את חיינו על ג’אנק, ג’אנק ועוד ג’אנק, לנו ולילדנו, ואוכלים מזונות מעובדים, בצקים, חומרים משמרים, עוגות, עוגיות, דגני בוקר עתירי סוכר, חטיפים מלוחים, בשרים מעובדים, בשרים “על האש” מזון משומר, משקאות מוגזים, דוחסים לגופנו כמות של תרופות אנטיביוטיות, הורמונים, צבעי מאכל ועוד. 

הקורלציה בין לחצים נפשיים למחלות אוטואימוניות
חד משמעית!!! לחץ פוגע במערכת החיסון. לחץ פוגע בתפקוד החיסוני. לחצים אף מאטים את קצב ההחלמה של הגוף. ילדים החיים בלחץ מהווים קטגוריה של סיכון גבוה לפתח בעיות במערכת החיסון. יש קשר ישיר בין לחץ לתמותה. הלחץ גורם להיווצרות המחלה האוטואימונית. הלחץ יוצר תגובה אבולוציוניות בתאי הגוף בכך שכאשר אנו לחוצים הורמוני יותרת הכליה מייצרים הורמונים המכונים אדרנלין וקורטיזון. בסיסו של הלחץ קיים במוח באזור המכונה היפותלמוס. אזור זה אחראי על ויסות חום הגוף, מערכת הנשימה, ויסות הרעב, מצבי שינה, תפקוד מיני, לחץ דם אך גם משמש כמערכת השומרת על הגוף מסכנות. בעת לחץ נותן המוח הוראה ליותרת הכליה להציף את הדם באדרנלין ולהגביר את קצב הלב להזרמת חמצן נוסף למוח. הלחץ מציף גם את הגוף בהורמון לחץ המכונה קורטיזול החיוני להישרדותנו שהינו סוג של דינאמיקה הורמונאלית מוגברת (זוכרים? חלק מהגורמים למחלה הינו אי איזון הורמונאלי).

ההצפה החוזרת והנשנית בקורטיזון קשורה באופן ישיר לתגובת מערכת החיסון ובכך הופך הקורטיזון במצבו הכרוני למאיץ את מערכת החיסון.

אכן כן, הקורטיזון בעוצמתו הלא מבוקרת והכרונית כתוצאה ממתח נפשי משפעל את כל תאי החיסון למלחמה וזאת דרך קשרי הלימפה. בעת לחץ כרוני גדל מספרם של תאי החיסון אך גם גדלה שחיקה מהירה של יכולת ההתבוננות הנכונה של מערכת זו.

במצב זה מתעייפים ונשחקים תאי מערכת החיסון וגורמים להאטה חיסונית אך גם התגובה החיסונית משנה באופן טראגי ודרמתי את פעילות תאי T וגורמת ליציאתם משליטה. אכן כן, אנשים לחוצים מגיעים לרמות גבוהות של ציטוקינים דלקתיים בדם ולשיבוש תקשורת תאי החיסון.

הדרך הטבעית בצוף צמחים

צוף צמחים מהווה עבור החולים במחלות אלו סיוע ע”י נתיב הוליסטי רב מערכתי תוך הקפדה על דרך מושכלת ונתיבי גישה איכותיים בדומה למיצוי צמחים טבעיים המדהימים בהשפעתם על כל מערכות הגוף, דיקור סיני להקלה, תוספי תזונה, הנחיה לתזונה ספציפית ולא מייסרת, שיטות הרפיה איזון פנימי ועוד. מיצוי צמחים טבעיים ותוספי התזונה מותאמים אישית תוך הנחיה יומית וליווי מקצועי.                                                    

האסטרטגיה בצוף צמחים
קיים קשר הדוק בין תזונה לקויה העשירה בשומנים רווים, מזונות מעובדים ורכיבים לא טבעיים לבין מחלות אוטואימוניות כמו כן, קיים קשר הדוק בין מצבים של אלרגיה למזון, מתח, רדיקלים חופשיים במזון, חסרים תזונתיים ואורח חיים לא בריא כמו עישון ואלכוהול לבין התפתחות המחלה.

בהיבטים המנטאליים אנו נתקלים בקשר ישיר הנובע מקורלציה בין מתח נפשי וחוסר שקט פנימי לבין התפתחות המחלה.

TTP הינה מחלה המאופיינת בחסר קיצוני של תרומבוציטים (טסיות דם)

הביולוגיה של הדם – מבוא

הדם הינו נוזל המורכב מתאים ומיני חלקיקים הדומים לתאים וזורם דרך כלי הדם הגדולים (עורקים) וכן בנימים ובוורידים.

הדם מהווה ספק חשוב של חמצן בליווי חומרים חיוניים לגוף וכן מסלק מהגוף מאגרים של סוגי פסולת ודו תחמוצת הפחמן.

ניתן לציין שלפחות מחצית מהדם מורכבת מפלסמה שהינה נוזל המכיל מלחים וחלבונים מומסים.

בפלסמה יש חלבון עקרי המכונה אלבומין שהינו חלבון מסיס במים אשר נוצר בכבד וחשוב מאוד לשמירה על לחץ אוסמטי תקין.

בדם קיימים חלבונים נוספים המכונים אימונוגלובילינים שהינם חלבונים הקשורים אל מערכת החיסון וכן חלבוני קרישה.

הפלסמה מכילה בין היתר גם הורמונים שונים, אלקטרוליטים, שומנים, סוכרים, מינרלים וויטמינים. נוזל הפלסמה בדם אמור לספק גם מים לרקמות, מניעה של סתימת כלי דם, איזון לחץ הדם וביקורת על התנועה המחזורית של הדם בגוף.

הנוגדנים בפלסמה מהווים אמצעי הגנה אל מול גורמי סיכון בדומה לנגיפים, חיידקים, פטריות שונות וכן תאים סרטניים. בפלסמה קיים גם חלבון קרישה אשר מפקח על ביקורת הלחימה אל מול מצבי דימום. הפלסמה בדם גם מצננת ומחממת את הגוף ואת דרכי ההסתגלות לסביבתו בכל הקשור לטמפרטורה.

רכיבים תאיים המצויים בדם

תאי דם אדומים (אריתרוציטים) מהווים את הקבוצה הגדולה בדם. תאים אלו רווים בהמוגלובין שהינו רכיב הנושא חמצן אל הדם ואל הרקמות השונות ונוטל דו תחמוצת הפחמן מהרקמות אל הריאות ואל מחוץ לגוף.

תאי דם לבנים – (לויקוציטים) משמשים כמערך הלוחם בזיהומים השונים וזיהוי נוגדנים.

תאי הדם הלבנים כוללים חמישה סוגים חשובים:

• נייטרופילים המסייעים להגנה מפני חיידקים ופטריות ומשמשים כבולענים של פסולת זרה.
• לימפוציטים המגנים על הגוף מזיהומים נגיפיים וכן גילוי והשמדה של תאים סרטניים. הלימפוציטים גם משמשים ליצירת נוגדנים (תאי B).
• מונוציטים תאים המכילים תאים מתים או תאים פגומים וכן מגנים בפני אורגניזם ומזהמים.
• אאוזינופילים משמידים טפילים, תאים סרטניים, מהווים חלק מתגובות אלרגיות.
• טסיות הדם המכונות טרומבוציטים הינם חלקיקי תאים קטנים מתאי הדם האדומים והלבנים ומהווים רכיב המגן על הגוף מפני דימומים. טסיות הדם גם מתקבצות באזור הדימום אליו הן נשלח והופכות להיות דביקות ומתחברות זו לזו ובכך נוצר חסם המסייע לאטימת כלי הדם. במקביל משחררות הטסיות חומרים ביו כימיים הגורמים לקרישה.

היכן נוצרים תאי הדם

מקור יצירת תאי הדם הינו במוח העצם שם מיוצרים תאי הדם הלבנים, האדומים והטסיות. הלימפוציטים, חשוב לציין, מיוצרים בבלוטות הלימפה ובטחול ולימפוציטים מסוג T מיוצרים וזאת תוך הבשלה בטימוס (בלוטת ההרת) שהינה סוג של בלוטה זעירה יחסית הקרובה ללב ופועלת בעיקר אצל ילדים ומתבגרים. בתוך מוח העצם קיימים תאים המכונים תאי נבט. כל תא נבט הופך תחילה לתא אדום אך עדיין לא בשל לתפקוד המיועד עבורו וכן לתא לבן ולתא המייצר טסיות. בשלב מאוחר יותר התאים הלא בשלים מתחלקים ומבשילים ובכך הופכים לתאי דם לבנים, אדומים או טסיות. לזכור: קצב, אופן והחלוקה של מידת התאים מבוקר ע”י צרכי הגוף.

צרו קשר ונקבע פגישת אבחון וייעוץ.