סקלרודרמה הינה מחלה המוגדרת גם כטרשת רקמת חיבור. המחלה שייכת לקבוצת המחלות הדלקתיות האוטואימוניות ובעלת מהלך כרוני מתקדם. המחלה פוגעת בדרגה חומרה שונה בעור אך עלולה לגלות ביטוי חמור יותר תוך פגיעה בכלי דם ומערכות פנימיות רבות. סקלרודרמה הינה מחלה בעלת מנגנון מורכב וזאת דרך תהליכים דלקתיים ויצירת נוגדנים המכונים עצמיים.
בסקלרודרמה נוצרת הצטלקות המכונה גם פיברוזיס כתוצאה מהדלקת והפגיעה בסוגים של כלי דם. לסקלרודרמה יש שתי מופעי ביטוי עיקריים - סקלרודרמה מורפיאה (limited cutaneous scleroderma) שהינה מחלה בדרגה קלה ומבטאת את עצמה בגפיים ובפנים בעיקר וסק לרודרמה מפושטת (Systemic scleroderma) שהינה בעלת דרגת חומרה קשה ופוגעת באיברים רבים בדומה לכליות, וושט, לב, ריאות ומסוכנת יותר.
חשוב לציין שהפרוגנוזה של סקלרודרמה מורפיאה אכן חיובית אך פרוגנוזה של הסקלרודרמה המפושטת שלילית יותר. המחלה מאופיינת דרך מופעים של אזורי עור שהינם קשים יותר או רכים בעלי גוון אופייני אשר מעניקים לעור מראה של עור צפוד וקשה. החלוקה למחלה מוגבלת או מפושטת מגלה חומרה של מעורבות עורית או מהלך קשה יותר. חשוב להבין שהמחלה המוגבלת עלולה בשנים מאוחרות יותר ליצור סיכון בדומה ללחץ דם ריאתי. שקיים מכנה משותף בין שתי צורות המחלה בדומה לתסמונת רינו שהינה סוג של התקפים בדומה לחיוורון או כיחלון של אצבעות הידיים והרגליים. תסמונת רינו הינה בדרגות חומרה שונות עד להופעת כיבים הנובעים מאיסכמיה בקצות האצבעות או בעור מעל המפרקים. תסמינים משותפים נוספים האופייניים לשתי הקטגוריות הינם בעיות במערכת העיכול (דיספפסיה) בדומה לכאבים בוושט, קיבה מצבי שלשול או עצירות, גזים, כאבי בטן, נפיחות וכדומה וכן כאבים ודלקת מפרקם וגידים.
הגורמים לסקלרודרמה: יסוד גנטי – עדיין אין מחקר ברור המציין נתון גנטי למחלה אך ידוע שהמחלה תוקפת יותר (פי חמישה) יהודים וכן ב-20-40% מתגלה המחלה במשפחה. גורמים רעלניים וזיהומיים – הגוף נחשף לרעלים רבים וזאת דרך מקור חיצוני ומטבוליזם פנימי לקוי, וכן סוגים שונים של מיקרואורגניזמים המהווים יסוד פוטנציאלי למחלה. העדר עצימות חיסונית – מערכת החיסון, במצבה הטבעי, מהווה את חומת המגן להתפתחותן של בעיות בדומה בסקלודרמה. תזונה לקויה – מתוך סטטיסטיקה ומחקרים ברורים שהמחלה נדירה בתרבויות פרימיטיביות אשר תזונתן מתבססת על מזון מלא ולא מעובד. מתח פנימי – המתח הפנימי מהווה יסוד חשוב לכל הפרעות המעיים; פעילות גופנית משפרת את פעילות המעיים ומשפרת את יכולת הלב לספק דם אל אברי הגוף.
חוסר איזון הורמונאלי, היפסקות מוקדמת של המחזור החודשי
מצבי לחץ, דכדוך, חסרים תזונתיים, תסמונת ריינו
מסייעים להתפתחותן של מחלות רבות וכן מחלות מעיים, העצמת הנוכחות של האנטיאוקסידנטים
מחסורים ברכיבי תזונה, רמה נמוכה של ויטמין B12, אשלגן, אבץ
רדיקלים חופשיים מסייעים להתפתחותן של מחלות רבות וכן מחלות מעיים. מחסורים ברכיבי תזונה חיוניים גבוה אצל חולי קרוהן וכוליטיס כיבי, בדומה למחסור בברזל, ויטמין B12, אשלגן ואבץ.
הפעילות הגופנית משפרת את פעילות המעיים, יוצרת סירקולציה דמית החשובה לאזור, משפרת את יכולת הלב לספק דם אל אברי הגוף, משמשת מכשיר לניקוי רעלים דרך הריאות והעור.
המידע במאמר הוא מידע כללי מתוך גישת רפואת הצמחים המסורתית ואינו ייעוץ רפואי. הליווי בצוף צמחים נעשה לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו. אין להפסיק או לשנות תרופות בלי הרופא המטפל. נשים בהיריון ומניקות, ילדים, חולים במחלות כרוניות, מי שנוטלים תרופות מרשם ובני הגיל השלישי: חשוב להתייעץ עם הרופא לפני שימוש בצמחי מרפא או בתוספי תזונה. המונח "צמחי מרפא" מתייחס להגדרה המקובלת ברפואת הצמחים המסורתית. הפורמולות של צוף צמחים אינן נמכרות בחנויות או בבתי מרקחת, והן מותאמות אישית בליווי בקליניקה כטיפול משלים.
ליווי טבעי בסקלרודרמה, לצד הרפואה הרגילה, מתחיל בפגישת ייעוץ שבה בונים יחד תוכנית אישית.