פאפא – PFAPA

תסמונת פאפא תוארה לראשונה בשנת 1988 על ידי חוקר בשם מרשל, ובשנים מאוחרות יותר כונתה בשם PFAPA, כאשר כיום התופעה שכיחה בישראל יותר ויותר. התקפים מעיקים עלולים ליצור תהליך בעל היבט כרוני שחוזר על עצמו עד גיל 12 או יותר, ולעיתים נעלמת אך במהלך השנים גורמת לפגיעה קשה במערכת החיסון ובגוף, הנובעת מהתהליך הדלקתי ומתופעות הלוואי של התרופות הסטרואידליות. תסמונת PFAPA שייכת וזאת על פי מחקרים רבים לתסמונות אוטואינפלמטוריות שהינן מאופיינות בדלקת הנגרמת על ידי מערכת החיסון המולדת ולא הנרכשת וזאת כאשר התאים הפעילים מפרשים בעיקר על ידי המערכת החיסונית דרך הלימפוציטים וציטוקינים. מתוך כך מתברר שתסמונת PFAPA הינה מחלה השייכת למערכת האימונולוגית החיסונית ובכך נכנה אותה גם מחלה אוטואימונולוגית.