ניתן להגדיר את בלוטת התריס כסוג של מפעל ענק אשר משימותיו הינן ייצור הורמונים בכמות, באיכות ובתכיפות הדרושה לגופנו. בדומה למפעל חייבים להיות תנאים מתאימים לייצור תקין ויעיל בדומה לחומרי גלם, ביוטכנולוגיה, אמצעי פיקוח וכדומה. לציין שאחד ממוצרי הגלם החשובים הינם “יוד” אך רכיב זה חייב מכונת ייצור שניתן להגדירה כסוגים של חלבונים הממוקמים בבלוטה וכן מיני אנזימים וזאת כדי לייצרם. מכונות הייצור הללו מייצרות את הורמוני התירואיד מהיוד, החלבונים והאנזימים תוך בקרה, פיקוח והנהגה של בלוטת יותרת המוח. ברור שהיוד הינו רכיב חשוב מאוד וקיים במאגר יחיד בעיקרו בבלוטה. כאשר תאי התירואיד מוטבעים בדם קיים תפקיד חשוב של התרחשות מולקולארית היוצרת התמרה בין יוני נתרן המנוקזים לבין יוני יוד החודרים לבלוטה. הגוף בכך מקיים סוג של מטבוליזם ובכך מגיע יוד מהדם תוך הבנת המטרה הסופית שהינה ייצור הורמונאלי של בלוטת התירואיד.

חשוב עוד לציין שהיסוד הביוכימי פיזיולוגי של הורמוני התריס הינו חומצה אמינית המכונה טירוזין אך ההתמרה חייבת תהליך שהינו חמצון דרך אנזים המכונה T.P.O (פראוקידאז תירואיד). וודאי שקיימים תתי פעילות אך לא נתעכב בנושא זה.

מבלוטת התריס מופרשים שני סוגי הורמונים T4 ו T3 אם כי T3 פעיל יותר. בעת הפרשתם נישאים הורמונים אלו לביצוע משימתם באיברים שונים.

 TRH ו– TSH

חייבת להיות בקרה נכונה מהמוח על פעילות הבלוטה. מתוך קח קיים הורמון המכונה שהינו TRH המופרש ע”י מרכזים במוח בהיפותלמוס ובכך משפיע על בלוטת יותרת המוח וזאת כדי להפריש את ההורמון המכונה TSA הורמון זה הינו רב משמעות ומהווה אמצעי זיהוי חשוב לזיהוי בעיות. בעת גירוי TRH מופרש TSH ברמה גבוהה יותר ופועל על בלוטת התריס לייצור רב יותר. הסבר זה חשוב להבנת פעילותה של הבלוטה.

לציין שמצבים של קשריות נודלים (NODULES) וכן מצבי זפק או זפק רב קשרי המוגדר כבעל פעילות יתר מהווה סיבה מוצקה להיפר-תירואיד. ניתן דרך טיפול טבעי, מושכל ומותאם לאזן את הבלוטה והגוף שהרי כפי שציינתי בהסברי, הבלוטה מושפעת מההיבטים הרב מערכתיים.

הדרך הטבעית המסייעת בקשריות בבלוטת התריס – קשריות בבלוטת התריס הם סוג של גוש הנע בין מספר מילימטרים ועד מספר סנטימטרים. הקשריות יכולות להיות שפירות אך גם מפרישות יתר של הורמוני תריס ועלולות לעבור גם התמרה סרטנית.

הן יכולות לגדול בגלל חוסר יוד, גדילת יתר, דלקות, אורח חיים לא תקין ועוד. הקשריות גורמות גם להיפרתירואידיזם וזאת כחלק מהפרוגרסיה של הבעיה.

יתר פעילות בלוטת התריס – הסיבות:

• מחלת גרייבס GRAVES DISEASE
• זפק רב קשרירי רעלני  (TOXIN MOLTINODITIS GOITER)
• מצבים וירליים, חיידקיים ופטרייתיים
• דלקת תת חריפה של בלוטת התריס (SUBACVTE THYROIDITIS)
• דלקת לימפוציטית של בלוטת התריס (LYMPHCYTIC THYROIDITIS)
• דלקת בלוטת התריס (POSTPARTUM THYROIDITIS)
• מחלה בועתית – ציסטות ברחם היוצרות הפרשה רבה של הורמון רביה ובכך הפרשה לא מאוזנת של הורמונים
• דלקת בלוטת התריס הנובעת משימוש בתרופות (DRUG-LNDUCED THYROIDITIS)
• תפקוד יתר כתוצאה מיוד
• אדנומה פעילה בבלוטת יותרת המוח
• צריכת יוד לא מבוקרת
• פעילות מדומה של בלוטת התריס
• פציעות
• טראומה גופנית ונפשית
• מזיהומים
• סרטן גרורתי של הבלוטה
• מתח קיומי
• מצבי לחץ, אי שקט ועצבות
• חסרים תזונתיים
• העדר פעילות גופנית
• מעישון
• אכילה לא מיטבית
• שתיית אלכוהול
• הצטברות רעלים
• אי איזון הורמונאלי כללי
• חסרי ויטמינים, מינרלים וחומצות שומן חיוניות
• מחסור באנטי אוקסידנטים
• פעילות לא מאוזנת של מערכת העיכול
• עצירות
• סוכרת
• רדיקליים חופשיים