תזונה מומלצת בדרך הטבעית לקרוהן וקוליטיס כיבית
קרוהן וקוליטיס הן מחלות דלקתיות כרוניות של המעיים (IBD), כאשר קרוהן היא מחלת כרונית דלקתית, אשר יכולה להופיע ולפגוע בכל חלק של מערכת העיכול ובעיקר באזור המעי הדק. בדומה לקרוהן גם קוליטיס כיבית הינה מחלה כרונית דלקתית, אשר תוקפת את אזור המעי הגס, והסימפטום המרכזי שלה הוא שלשולים דמיים.
2 המחלות נחשבות לשכיחות יותר במדינות המערביות, בהן צורכים מזון מתועש, מה שמצביע למעשה על קשר ישיר בין התזונה לבין הופעת המחלה.
מכיוון שצריכה מרובה של מזון מתועש, תוך דגש על מאכלים המשופעים גלוטן וסוכרים מלאכותיים כמו: משקאות ממותקים, רטבים, ממרחים, דברי מאפה ומוצרי חלב מתועשים, עלולה להשפיע על הסיכוי להופעת המחלות, שינוי התזונה, מהווה את אחד הצעדים הראשונים והמרכזיים בהם צריכים לנקוט החולים, על מנת להקל על התסמינים.
התזונה המומלצת הקרוהן וקוליטיס כיבית
ישנם סוגים שונים של דיאטות אשר נחשבות כמומלצות עבור חולי הקרוהן והקוליטיס, כמו דיאטת אלימינציה – דיאטה זו מבוססת על מחקר מקיף של השפעת מזונות שונים על הסימפטומים של המחלה ועל ההרגשה הכללית של החולים בה – במקרה של קרוהן וקוליטיס הדיאטה תכלול בעיקר הימנעות ממוצרי חלב וחיטה.
דיאטות נוספות אשר יהוו כשינוי מומלץ בתזונה עבור החולים הן: דיאטה היפואלרגנית ודיאטה עתירה בסיבים ובפחמימות מורכבות המצויות במאכלים כמו: פירות, דגנים מלאים, אגוזים ושקדים – יחד עם זאת, יש לציין שהאחרונה איננה מומלצת בשלבים הפעילים של המחלה.
בכל מקרה, ההמלצה תהיה להתרחק ככל שמתאפשר ממזון מתועש.
המלצות לתזונה בתקופת ההפוגה
מעבר לדיאטות המומלצות עבור חולי הקוליטיס והקרוהן, ישנן המלצות שונות גם לגבי צורת האכילה בזמנים בהם המחלות נמצאות בהפוגה, המלצות אלו כוללות: העדפה למספר ארוחות קטנות כל 3 או 4 שעות על פני מספר מועט של ארוחות גדולות, הקפדה על שתייה מרובה של מים, צריכת מזונות עשירים בסידן ובוויטמין D, צריכת חלבון במידה המומלצת גם לאנשים אשר אינם חולים במחלה – וכאמור, הקפדה על צריכת מזון בריא וכאמור, הימנעות ממזון מתועש.
אין כל ספק כי שינוי התזונה, מהווה את אחת הפעולות העיקריות בהליך של טיפול טבעי בקרוהן וקוליטיס. הליך הטיפול הטבעי של צוף צמחים – מרפאה לרפואה טבעית וצמחי מרפא, כולל בין היתר גם את שינוי התזונה והתאמה פרטנית של תפריט לחולה – בהתאמה לסוג המחלה, לשאלה אם היא בתקופת הפוגה או בזמן ההתפרצות, בהתאם לסוג התסמינים אותם חווה החולה ומידת חומרתם.
