‏01/10/2015

לכבוד איתן היקר,

איתן, הגעתי אליך דרך האינטרנט, השארתי הודעה וחזרת אלי. סיפרתי לך שאני לא מפסיקה לבכות.

הייתי בדיכאון עמוק, לא רציתי לעשות כלום, הקירות היו בשבילי אפורות, לא רציתי לפגוש אנשים, לא רציתי להיות בחברת אנשים, היו לי דפיקות לב, רעדה, מתח נפש, לחץ נפשי, חוסר יציבות, עצבנות, הרגשתי חוסר עניין בחיי היום יום, הדימוי העצמי שלי שאף לאפס, לא הייתה לי שמחת חיים בכלל, הייתי עצובה מאוד, כבויה בתוך נשמתי, החרדה הכניסה אותי לדיכאון. הייתי אובדת עצות, לא עשיתי דבר, הייתי מבשלת לעצמי אוכל וזורקת לפח, לא הייתי מסוגלת לאכול כלום. הרגשתי שהנפש שלי פצועה מבפנים.

לאחר השיחה קבענו להיפגש, ישבתי איתך במשך שעה וחצי. אני זוכרת שאמרתי לך שאני שמה את עצמי בידיים שלך. אתה הבטחת לי שתוך שבועיים – שלושה אני ארגיש שינוי דרמטי.ואכן כך היה כעבור 3 שבועות הצלחתי לעמוד על הרגליים. הרגשתי פשוט אישה אחרת, חזרתי להיות מי שאני האישה שמחייכת, שצוחקת, שמדברת עם אנשים, שאוהבת להיות בקרבת אנשים. אישה שמחה ומאושרת.

נתתם לי חיזוקים, התנהגתם אלי בכזו חמימות שהייתה יותר מתרופה בשבילי, החיוך שלכם, המילה הטובה לא רק תרופות לגוף אלא גם לנפש.

אני מודה לכם מעומק ליבי,

ח. שרעבי.