מהן תרופות נגד דיכאון?
אלו סוגים יש?
אלו אזהרות קיימות לגביהן?
מהן תופעות הלוואי שלהן?

מהן תרופות נגד דיכאון?

תרופות נגד דיכאון הוצגו לראשונה בשנות ה-50′. עד שנות ה-80′ המאוחרות, היו קיימים רק שלושה סוגים של נוגדי דיכאון:

תרופות בעלות מבנה מולקולרי משולש – טריצקלידים (TCA):  שם המתייחס לשלושת הטבעות במבנה הכימי של הכדור. כדורי TCA ידועים היו אדפין, אנפרניל, אלוויל, אנדפ, נורפרמין, פמלור, סינקוואן, סורמונטיל, טופרניל וטריפטנול.

נוגדי דיכאון בעלי מבנה מולקולרי מרובע – טֶרַציקלידים:  השם נובע מהמבנה המולקולרי של הסם המורכב מארבע מבנים דמויי טבעת בצורה T. סמים אלה כוללים: אבנזה, רמרגיל, רמרון, טולבון וזיספין.

תרופות ממשפחתי MAOI: מדכא מונואמין אוקסידז (MAOIs). מונואמין אוקסידז הוא אנזים הפועל לחסל מוליכים עצביים מתפקדים (כימקלי המוח) הנמצאים במרווח בין תאי העצב. הפסיכיאטרים הניחו מבלי שהיתה להם כל הוכחה שריכוזים נמוכים מדי של מוליכים עצביים עלולים לגרום לדיכאון, וכדורי ה-MAOI חוסמים את פעילות האנזים הזה, וכך ריכוז המוליכים העצביים עולה. תרופות נגד דיכאון אלו כללו: אורוריקס, מנריקס, מרפלן, נרדיל ופרנט.

תרופות נגד דיכאון א-טיפיקליות (חדשות יותר)

בשנות ה-80 המאוחרות, חברות התרופות הוציאו לשוק סוג חדש של תרופות נגד דיכאון וטענו שלנוגדי דיכאון אלה יש תופעות לוואי קלות יותר מלקודמיהם. אלה היו תרופות ממשפחת ה-  SSRI  –  Selective Serotonin Reuptake Inhibitors.

הם הצהירו שסם זה מסוגל להשפיע ישירות על כימיקל מוחי בשם סרוטונין. הועלתה תיאוריה שהסרוטונין משפיע על הדיכאון.

התיאוריה היא שתרופות ממשפחת ה- SSRI  מונעות מהסרוטונין להיספג מחדש בצורה טבעית, ולכן יוצרים גירוי מתמיד של התאים, ובכך מפיגים דיכאון. עד היום לא קיימת שום הוכחה מדעית שתיתן תוקף לתיאוריה זו. תרופות נגד דיכאון ממשפחת ה-SSRI כוללות פרוזק, זולופט, פקסיל, סלקס, סרפם, לקספרו ולובוקס.

מעניין אותך לקרוא על טיפול טבעי בדיכאון – לחץ כאן למאמר השלם! 

תרופות רבות אחרות פותחו בהתבסס על אותה ההנחה:

תרופות ממשפחת ה-SNRI

תרופות נגד דיכאון ממשפחת Serotonin-Norepinephrine Reuptake Inhibitors מגבירות את כמות הנורפינפרין וכן את כמות הסרוטונין. נורפינפרין הוא הורמון שמופרש על ידי בלוטת יותרת הכליה, שמעלה את לחץ הדם ואת תכיפות ועומק הנשימה, מעלה את רמת הסוכר בדם ומפחית את פעילות המעיים. תרופות ממשפחת ה-SNRI כוללות את אפקסור, סרזון, סימבלטה ופריסטיק.

תרופות ממשפחת ה-NDRI

תרופות ממשפחת Norepinephrine-Dopamine Reuptake Inhibitors אמורות להשפיע על כמות הנורפינפרין וכמות הדופמין, מוליך כימיקלי נוסף הדומה לאדרנלין. וולבוטרין וזיבן הם כדורים ממשפחת ה- NDRI.

תרופות ממשפחת ה– Selective NRI

תרופות ממשפחת Selective Norepinephrine Reuptake Inhibitors נרשמות בקנה מידה נרחב בקרב אלו הסובלים מהפרעת קשב וריכוז, היפראקטביות (ADHD), הפרעה שגם לה אין שום ביסוס מדעי. בדומה לכדורי ה- SSRI  מוצגת גם על תרופות אלו אזהרה חמורה שהן עלולות לגרום להתאבדות. סטרטרה היא תרופה ממשפחת ה-  Selective NRI.

תרופות ממשפחת NDRI

• אודרנל (בופרופיון)
• וולבוטרין (בופרופיון)
• זיבן (בופרופיון)

תרופות נגד דיכאון אחרות

• דסירל (טרזדון)
• דוטונין (נפזודון)
• לודיומיל (מפרוטילין הידרוכלוריד)
• נדאפר (נפזודון)
• סרזון (נפזודון)
• סימבייקס (פלואוקסטין ואולנזפין – שילוב של כדור נוגד דיכאון ואנטי-פסיכוטי)

השמות המסחריים של תרופות נגד דיכאון – מהדור הישן

תרופות בעלות הרכב מולקולרי משולש – טריצקלידים

• אדפין (דוקספין)
• אנפרניל (קלומיפרמין)
• אסנדין (אמוקספין)
• אבנטיל (נורטריפטילין)
• אלאביל (אמיטריפטילין)
• אנדפ (אמיטריפטילין)
• אטרפון (אמיטריפטילין ופרפנזין)
• ג’נימין (אימיפרמין)
• מנאון (אמיטריפטילין)
• נורפרמין (דסיפרמין הידרוכלוריד)
• נורטילן (נורטריפטילין)
• פמלור (נורטריפטילין)
• פרטרופרן (דסיפרמין)
• סרוטן (אמיטריפטילין)
• סינקוואן (דוקספין הידרוכלוריד)
• סק-פרמין אוראלי (אימיפרמין)
• סורמונטיל (טרימיפרמין מלאט)
• טופרניל (אימיפרמין הידרוכלוריד)
• טריאביל (אמיטריפטילין הידרוכלוריד ופרפנזין)
• טריפטזין (אמיטריפטילין)
• טריפטיל (פרוטריפטילין)
• טריפטיזול (אמיטריפטילין)
• טריפטנול (אמיטריפטילין)
• ויווסטיל (פרוטריפטילין הידרוכלוריד)

תרופות בעלות הרכב מולקולרי מרובע – טטרציקלידים

• אוונזל (מירטזפין)
• לודיומיל (מפרוטילין הידרוכלוריד)
• רמרגיל (מירטזפין)
• רמרון (מירטזפין)
• טולבון (מיאנסרין הידרכולוריד)
• זיספין (מירטזפין)

תרופות ממשפחת  MAOI

• אורוריקס (מוסלובמיד)
• אמסם (סלנגילין – מדבקה לעור)
• מנריקס (מוקלובמיד)
• מרפלאן (איסוקרבוקסזיד)
• נרדיל (פנלזין סולפט)
• פרנייט (טרנילסיפרומין סולפט)
• פריסטיק (דסוונלפקסין)

בתאריך 17 בדצמבר 2004, מנהל המזון והתרופות האמריקאי הורה לצרף לאריזת סטרטרה, אזהרה האומרת ש “שימוש בתרופה עלול להוביל לפגיעה בכבד. אצל אחוז קטן מהמטופלים עלול להתפתח כשל בכבד שעלול להסתיים במוות או בהשתלת כבד.”

אזהרות של רשויות וסוכנויות בריאות ברחבי העולם בנוגע לתרופות נגד דיכאון: 

מרץ 2004: מנהל המזון והתרופות הזהיר שתרופות נגד דיכאון ממשפחת ה-SSRI עלולים לגרום ל”חרדה, עצבנות, התקפות פאניקה, נדודי שינה, עוינות, אימפולסיביות, אקתיזיה (חוסר מנוחה קיצוני), היפומניה (התרגשות בלתי נורמלית) ומאניה (פסיכוזה המאופיינת בהתעלות רוח ואשליות גדלות).”

אוקטובר 2004: מנהל המזון והתרופות האמריקאי הורה לחברות התרופות להוסיף אזהרה חמורה במסגרת שחורה על אריזות נוגדי הדיכאון, האומרת ששימוש בהן עלול לגרום למחשבות אובדניות והתאבדות בקרב נערים מתחת לגיל 18. הגיל באזהרה זו הורחב גם לצעירים עד גיל 24. רשויות פיקוח התרופות באוסטרליה, ניו זילנד ויפן הוציאו אזהרות דומות.

אוגוסט 2005: ועדה של הסוכנות האירופאית לתרופות ולבריאות הוציאה אזהרה חמורה ביותר המגבילה את השימוש בנוגדי דיכאון מסוג SSRI  בקרב ילדים. באזהרה נאמר כי סמים אלה גורמים לנסיונות התאבדות ולמחשבות אובדניות, תוקפנות, עוינות, התנהגות אלימה וכעס.

ינואר 2009: מנהל המזון והתרופות האמריקאי הוציא מכתב מדניות הדורש מיצרני הסם פקסיל לעדכן את תווית הבטיחות של הסם, ולהוסיף לתווית מידע הקושר את SSRI ו-SNRI. עם סינדרום הסרוטונין, ועם גידול ניורולפטי. לאלו יש פוטנציאל קטלני, המתבטא בחום גבוה, קשיון שרירים, אובדן שליטה בשרירים, דופק מהיר מאוד, שינוי בלחץ הדם ועוד.

התרופות האנטי חרדתיות ואנטי דיכאוניות ממכרות ועתירות תופעות לוואי

אזהרות לנשים בהיריון בנוגע לתרופות נגד דיכאון וחרדה רשויות רשמיות בכל רחבי העולם מזהירות נשים בהיריון לא ליטול נוגדי דיכאון.

בשנת 2005, ניתוח התיקים הרפואיים בארגון הבריאות העולמי גילה כי תינוקות שאמותיהם נטלו נוגדי דיכאון מסוג SSRI  עשויים לסבול מתסמיני גמילה.

מחקר שפורסם במגזין “ארכיונים של רפואת ילדים ונוער” בפברואר, 2006, קובע אף הוא שכמעט שליש מכל התינוקות שנולדו לאימהות שנטלו נוגדי דיכאון מסוג SSRI  במהלך ההיריון, סבלו מתסמיני גמילה כגון רעידות, הפרעות שינה ובכי צווחני.

הרשות האוסטרלית לתרופות הזהירה כי שימוש בנוגדי דיכאון מסוג SSRI  במהלך ההיריון מעלה את הסיכוי ללדת תינוק עם מום בלב.

לפי מנהל המזון והתרופות האמריקאי, שימוש בנוגדי דיכאון במהלך ההריון עשויים להעלות את הסיכון לפגמי לידה חמורים אצל תינוקות בני יומם, כולל פגם בלב. רשות הבריאות בקנדה מזהירה כי נטילת נוגדי הדיכאון מהדור החדש עלולים לשים תינוקות בני יומם בסיכון למחלות ריאה ולב נדירות.

נוגדי דיכאון יוצרים תלות: גמילה מהתרופה

יכול להיות שנאמר לך שנוגדי דיכאון לא יוצרים תלות או התמכרות. זה לא נכון. אנשים סובלים מקשיים מחרידים כשהם מנסים להיגמל מהתרופות האלו. הנושא לא ידוע לציבור הרחב משום שבמשך שנים, חברות התרופות והפסיכיאטרים הסתירו את התכונות הממכרות של הסמים האלו. לאחר שאי אפשר היה להתעלם יותר מהראיות החדשות המצביעות על גמילה קשה מנוגדי הדיכאון, חברות התרופות מימנו כנס בדלתיים סגורות. המומחים בכנס זה החליטו לקרוא לתופעות הגמילה “סינדרום הפסקת נטילת התרופות” בכדי להימנע מההקשרים השליליים שיש למונח “גמילה מסמים”. בשורה התחתונה, כך אומר הפסיכיאטר ד”ר דייויד הילי, היא ש”אם קיימים תסמיני גמילה, אז בהכרח קיימת תלות גופנית.”

תופעות הלוואי של תרופות נגד דיכאון

תרופות ממשפחת SSRI 

• נדודי שינה
• בעיות בשפיכת הזרע
• בחילה
• חולשה
• כאב ראש
• שלשול
• אובדן תאבון
• ישנוניות
• חרדה
• עצבנות
• רעידות
• יובש בפה
• ירידה בחשק המיני
• פיהוקים
• קושי בעיכול
• סחרחורות
• הזעה
• אימפוטנציה
• תשישות
• דפיקות לב איטיות
• דפיקות לב מהירות
• כאבי צוואר או לסת
• תסמינים דמויי שפעת
• כאב בכל הגוף
• גלי חום
• הרגשה של דקירות בראש או בגפיים
• עלייה במשקל
• כאבי בטן
• עייפות/חוסר אנרגיה
• חוסר תחושה
• חוסר תחושה רגשית
• עצבנות
• אקתיזיה (תנועות גפיים וגוף בלי רצוניות, חוסר מנוחה קיצוני)
• התאבדות

השמות המסחריים של תרופות נגד דיכאון וחרדה – מהדור החדש

תרופות ממשפחת SSRI

• אקרין (ציטלופרם)
• אפו-סרטרל (סרטרלין)
• ארופקס (פרוקסטין)
• אסנטרה (סרטרלין)
• סלקסה (ציטלופרם)
• ציפרלקס (אסציטאלופראם)
• סיפרם (ציטלופרם)
• ציפרמיל (ציטלופרם)
• סיטופם (ציטלופרם)
• דרוקסאט (פרוקסטין)
• דומירוקס (פלובוקסאמין)
• אופור (פלוקסטין)
• פסרין (פלובוקסאמין)
• פלוקסיפרל (פלובוקסאמין)
• פלוקטין (פלואוקסטין
• פלואוסים (פלואוקסטין)
• פלואוקס (פלואוקסטין)
• פלובוקס (פלובוקסאמין)
• גלדאם (סרטרלין)
• לאדוס (פלואוקטין)
• לקספרו (אסציטאלופראם אוקסלייט)
• לובאן (פלואוקסטין)
• לוסטרל (פלובוקסאמין)
• לובוקס (פלובוקסאמין)
• פרוקסט (פרוקסטין)
• פקסיל (פרוקסטין)
• פקסבה (פרוקסטין)
• פריסדל (ציטלופרם)
• פרוזק (פלואוקסטין הידרוכלוריד)
• פסיקיאל (פלואוקסטין)
• סרפם (פלואוקסטין הידרוכלוריד)
• סרסרין (סרטראלין)
• סרליפט (סרטרלין)
• סרופלקס (אסציטאלופראם)
• סרופלקסה (אסציטאלופראם)
• סרופרם (פרוקסטין)
• סרוקסט (פרוקסטין)
• סיפרלקסה (אסציטאלופראם)
• טולרסט (סרטרלין)
• וריטינה (פלואוקסטין)
• זולופט (סרטרלין הידרוכלוריד)
• קסידפ (סרטרלין)

תרופות ממשפחת SNRI 

• אריקליים (דולוקסטין)
• סימבלטה (דולוקסטין)
• דלסיפרן (מילנסיפרן)
• דובופל (וונלפקסין)
• אפסטין (ונלפקסין)
• אפקסור (וונלפקסין)
• איקסל (מילנסיפרן)
• פריסטיק (דסוונלאפקסין)
• ינטרב (דולופקסטין)

תרופות ממשפחת Selective NRI

• אדרונקס (רבוקסטין)
• אוטונין (נפזודון)
• מריטל (נומיפנסין)
• נורבוקס (רבוקסטין)
• סרזון (נפזודון)
• סטרטרה (אטומוקסטין)
• ווסטרה (רבוקסטין)

תרופות ממשפחת – SNRI

• חלומות ביעותים
• חרדה או עצבנות
• חולשה גופנית
• צמרמורות
• שיעול
• סחרחורת
• ישנוניות
• תשישות וחולשה
• כאב ראש
• לחץ דם גבוה (מתח גבוה)
• הזעה מוגברת
• נדודי שינה
• אובדן תיאבון או ירידה במשקל
• בחילות
• הקאה
• קושי בעיכול
• שלשול או עצירות
• בעיות מין כמו יצר מיני (ליבידו) מופחת
• בעיות בשפיכת הזרע
• אימפוטנציה (אי תפקוד זיקפתי)
• בעיות באורגזמה אצל נשים
• רעידות
• התאבדות
• שינויים בראיה
• וולבוטרין (ממשפחת NDRI)
• עצבנות
• ירידה במשקל
• פה יבש
• עצירות
• כאבי ראש
• בחילות או הקאות
• סחרחורת
• הזעה מוגברת
• רעידות
• נדודי שינה
• אובדן תיאבון
• ראיה מטושטשת
• קצב לב מוגבר (טכיקרדיה)
• בלבול
• עוינות
• קצב לב לא סדיר (אריתמיאס)
• שינויים בשמיעה
• התאבדות

וולבוטרין עלול לגרום להתקפי עוויתות בשיעור של פי-4 יותר מנוגדי דיכאון אחרים.

אצל מטופלים עם היסטוריה של בעיות בקצב הלב, התרחשו התקפי לב קטלניים.

סרטרה (ממשפחת Selective NRI)

• עצירות
• שיעול
• ירידה בתיאבון
• סחרחורת
• ישנוניות
• יובש בפה
• תשישות
• סומק
• כאבי ראש
• הזעה מוגברת
• כאב בטן קל
• בחילות
• עייפות
• קושי לישון
• הקאות
• התאבדות

מחפשים תרופה טבעי לדיכאון – לחץ כאן למאמר השלם!