לפני כשנה וחצי התחלתי לסבול מכאבים במפרקים, כאבים לא קבועים בתדירותם ועוצמתם שהלכו והחריפו עד כדי הגבלת תנועות בסיסיות. קימה ,הליכה, עליה במדרגות ,פתיחת קופסא ,מזיגת מים וכו’ כל פעולה לוותה בכאבים קשים.
לא כל הזמן, לא בו זמנית אבל היו ימים ארוכים של כאב .
בדיקות דם והתייעצות רפואית הביאו לאבחון כי לקיתי במחלת הלופוס (זאבת), מחלה אוטואימונית בה הגוף תוקף עצמו במערכות שונות.
“התחום אפור” כך הוסבר לי, לא לגמרי ברור מה הביא להתפרצות ולאן זה הולך. מה שברור הוא שצריך לבלום את ההתקפים, גם מצד הסבל אבל גם מצד הסכנה לפגיעה במערכות חיוניות בגוף.
הומלץ לי על טיפול תרופתי קו ראשון. פלקווניל, אך הכדורים גרמו לי להרגיש רע (רע אחר, אבל רע)
הקו הבא של הטיפול, כך הוסבר לי הוא סטרואידים. כיוון שאין הצלחה מובהקת בטיפול, תופעות הלוואי ידועות כלא נעימות במקרה הטוב ופוגעות במקרה הפחות טוב נמנעתי מטיפול.
לאורך התקופה נטלתי משככי כאבים לעיתים סביב השעון.
משני מקורות שונים שמעתי על איתן טל ועל מרפאת צוף צמחים והחלטתי לבדוק.
שיחת הטלפון עם איתן הייתה מקרקעת מחד ומשאירה פתח מאידך. דיברנו אומנם רק בכלליות אך הרושם היה של יחס מקצועי ואחראי מאד.
שיחת הייעוץ הייתה הפעם הראשונה בה קיבלתי הסבר מקיף ועמוק על הגורמים האפשריים להתפרצות המחלה בצורה הוליסטית שהתייחסה לכל היבטי החיים.
בהתאם לכך נכתבה והוסברה ע”י איתן תכנית טיפול שנוגעת ומביאה לאיזון את החלקים השונים במטרה להביא לנסיגה (או רמיסה).
היציאה לדרך הייתה ממש התייצבות בקצה מנהרה מבחינתי. הגישה ,הידע ,וכובד הראש של איתן ביחס לדברים וההזמנה שלו לשאול לחקור ולבחון את דבריו ואת הצעותיו נסכו בי ביטחון ואת המוכנות לשנות .
הדרך כללה שינוי תזונתי דרמטי, נטילת פורמולות ומיצויים, נשימות, הליכות (עקב אכילס תרתי משמע) , טיפול שבועי מידיה המבורכות של עינת ודיקור של איתן.
אבל בדיוק כמו שהבנתי בשיחת הייעוץ. התהליך הוא הרבה יותר מסך רכיביו.
מבחינתי לא מדובר היה בפרוטוקול טיפול רפואי . ההתייחסות להזנה של עצמי ,הנשימות והקשב וההרפיה שהן מביאות, הטיפול השבועי בעיסוי עמוק תוך שיחות עם עינת הדיקור של איתן וכמובן השיחות עם איתן. קרבו אותי עוד ללימוד של עצמי של הגוף והנפש והרוח ואיך אפשר לחיות יותר בשלום עם עצמי.
הליווי של גל החזיק את כל המערך בנעימות ונחישות .חלק חיוני ונחוץ מאד. במיוחד עבורי.
ההטבה הייתה מיידית!
כבר עם תחילת התהליך ניכר כי אני חיונית יותר עייפה פחות, עוצמות הכאב והתדירות שלו הלכו ופחתו.
התנועה הפכה שוב חופשית, משככי הכאבים התיישנו להם בארון , ההקשבה לגוף ולצרכים החיצוניים והפנימיים עלתה. ומכך איכות החיים.
במבט לאחור אני מבינה כמה מתוך תקופה ארוכה של כאב והגבלה שכחתי מה זה אומר “להרגיש טוב” ועם כל שיפור כל כך שמחתי והופתעתי .
התחלתי את התהליך לפני ארבעה חודשים. היום אני מרגישה טוב . ממש ממש טוב. אין כאבים . אין הגבלות תנועה. אין תרופות. ובדיקות הדם מבשרות טוב.
תודה והערכה עמוקה מאד על התהליך כולו ,הלימוד, הדרך והליווי .
