• חיידקים – סוג נפוץ (מעל 85% מהזיהומים). החיידקים מגיעים מאזור המעיים או מהפתח החיצוני של דרכי השתן. לציין שהחיידקים אשר מגיעים אל אזור השלפוחית נשטפים בדרך כלל בעת מתן שתן.
• נגיפים – זיהום הנגרם על ידי נגיפים, פוגע בפין או בפות אך גם בחיץ הנקבים, בעכוז, בצוואר הרחם ובנרתיק.
• פטריות – זיהומים אלה נגרמים לרוב על ידי שמרים המשמשים יסוד לקנדידה (יש סוגים נוספים של פטריות).
• טפילים – זיהום בצורה של תולעים וטפילים חד תאיים.

אורתריטיס – דלקת השופכנים

השופכה הינה תעלה המובילה את השתן מהשלפוחית אל מחוץ לגוף. האורתריטיס נגרמת מחיידקים, נגיפים או פטריות. אצל נשים נעים גורמי המחלה, בדרך כלל, מהנרתיק אל השופכה. הם יכולים להגיע מהחלק התחתון של המעיים ולחבור אל הנרתיק דרך פי הטבעת. אך יש והם מועברים אל הנרתיק או הפין במהלך קיום יחסי מין.

בכל הקשור לגברים, האורתריטיס מתגלה בהפרשה מוגלתית דרך השופכה וזאת כאשר החיידק “גונוקוקוס” מעורב בתהליך. במזהמים אחרים מתגלה המחלה דרך הפרשה רירית. אצל נשים גורמת המחלה לכאבים בהטלת השתן וזאת כאשר השתן, בחומציותו, עובר דרך שפתי הנרתיק המודלקות.

ציסטיטיס – דלקת בשלפוחית השתן

סוג של זיהום נפוץ אצל נשים בעיקר בזמן הפריון אשר לעיתים הופך לכרוני. החיידקים באזור הנרתיק זורמים אל השופכה ומשם אל שלפוחית השתן, אך יש פעמים שמתפתח זיהום בשלפוחית השתן לאחר קיום יחסי מין וזאת משום שיש בעיה של זיהום קיים או יחסי מין אגרסיביים הגורמים לפציעה.

הזיהומים מעוררים רצון עז ותכוף להטלת שתן וכן תחושת צריבה וכאב. השתן במהלך המחלה עכור ונושא ריח שונה ולא נעים, לעיתים מכיל דם ולעיתים קיימת תחושה של כאב עז בגב התחתון.

פיילונפריטיס – דלקת באגן הכליה ובכליה

המחלה הינה זיהום חיידקי המוגדר כ”אשרכיה קולי” שהינו חיידק הקיים במעי הגס. יש והזיהום מתפשט מאברי המין אל השלפוחית ואל הכליה. הזיהום יכול להיווצר בחלק אחר של הגוף דרך זרם הדם בדומה לזיהום בעור המתפשט דרך הדם אל הכליות. ישנם מצבי חולי נוספים המשמשים יסוד למחלה כמו סוכרת ועוד.

תחושה של צמרמורות, חום, בחילות וכאבים בגב התחתון או בצידי הגב. התסמינים מלווים גם בתסמינים האופייניים לדלקת בדרכי השתן. יש צורך מהיר וחשוב לטיפול וזאת מתוך הסיכון הרב לכליות ולתפקודן.

הסבר התופעה

מערכת השתן, במצבה התקין, מהווה מקום המכיל נוזלים שונים, מינרלים וחומרי פסולת. חומרים אלו מטוהרים מחיידקים, סוגים של נגיפים, פטריות ומני טפילים.

החיידקים המזהמים, מקורם בדרך כלל במעי אך גם בגורמים חיצוניים והם מתמקמים בפתח השופכה ומפתחים דלקת באזור זה.

בעת כניסת החיידקים אל שלפוחית השתן נוצרת דלקת אשר יכולה לשמש יסוד, בעת התפשטותה, לדלקת בכליה.

הנטייה לציסטיטיס אצל נשים רבה יותר וזאת משום שלנשים מבנה השופכה קצר יותר וכן שרירי הסוגר חלשים יותר ולפיכך יש אפשרות חדירה מהירה יותר של חיידקים.

הדלקת פוגעת בדפנות שלפוחית השתן ומהווה מטרד קשה, מעיק וכאמור, יכולה להוות יסוד לפגיעה במערכות נוספות בדומה לכליה.

פירוט הגורמים

• זיהום על ידי חיידקים החודרים אל השלפוחית דרך הנרתיק או המעיים
• מתח, חרדה ואי שקט
• הרגלי ניקיון לא תקינים
• התאפקות במתן שתן
• תזונה לקויה
• אלרגיה למזון (האלרגיה גורמת לבצקת ברירית השלפוחית ולפיכך ניקוז השתן פחות יעיל)
• הריון
• יחסי מין
• רקמה פצועה באזור השלפוחית
• אמצעי מניעה (דיאפרגמה)
• ליקוי אנטומי
• העדר איזון הורמונאלי
• העדר שתיית מים מספקת
• תזונה לא נכונה
• חסימות בדרכי השתן (היצרות השופכה, אי ריקון)
• התייבשות הריריות, שהרי הריריות מונעות הצמדות חיידקים אל רירית השלפוחית
• מצבים סוכרתיים – מצב המשמש יסוד להתרבות חיידקים עקב המצאות סוכר בדם (עודף סוכר בשתן מאיץ התרבות חיידקים באזור)