הדרך הטבעית בטוקסופלסמוזיס
תיאור התופעה
תופעה הנגרמת על ידי יצורים חד תאיים ומיקרוסקופים (“פרוטוזואה”) המכונים “טוקסופלסמה גונדי” (TOXOPLASMA GONDI) אשר ביכולתם להדביק מגוון בעלי חיים וגם את בני האדם.
הטוקסופלסמה נפוץ בכל חלקי הגוף ובעל תפוצת הדבקה גבוהה (כ- 30% מאוכלוסיית העולם נדבקו). ההידבקות אינה בהכרח מובילה לתחלואה ולתסמינים. אך הטפיל עלול לגרום להתפתחותם של נזקים בעת שמערכת החיסון אינה במיטבה בדומה לאנשים המקבלים טיפולים כימותרפיים, חולי איידס, מצבי מצוקה או כל מצב בו מערכת החיסון כושלת.
תסמיני ההידבקות בטוקסופלסמוזיס
טוקסופלסמוזיס לימפתית קלה –קשרי לימפה מוגדלים בצוואר ובבית השחי ללא רגישות למגע, תחושת חולי כללית, כאבי שרירים ורקמות חיבור, תחושת חום נמוך, לחץ דם נמוך, אנמיה קלה, ספירת תאי דם לבנים נמוכה, מספר גבוה של לימפוציטים בדם וליקויי תפקוד בכבד.
- טוקסופלסמוזיס כרונית –התפתחות של דלקת בעין ויסוד לנזקים חמורים
- טוקסופלסמוזיס מפושטת וחריפה– פריחה, חום גבוה, צמרמורות, תשישות קיצונית.
- טוקסופלסמוזיס –חולי איידס. התפשטות המחלה בכל הגוף אשר עלולה לגרום לדלקת במוח ולשיתוק.
תסמינים נוספים
לציין שילדים הלוקים בתופעה עלולים לחלות וזאת תוך סיכון חייהם.
התסמינים בגילאים הצעירים עלולים להיות חמורים בדומה לדלקת בעיניים הגורמת לעיוורון, צהבת, פרכוסים, נטייה להיווצרות חבורות ואף פיגור.
דרכים לאבחון התופעה
האבחון נערך בדרך כלל דרך בדיקת דם המגלה נוגדנים לטפיל אך ניתן לאשר תופעה זו דרך בדיקת CT או.MRI אבחון נוסף נערך דרך לקיחת דגימת רקמה בהן התגלה הטפיל.
מקורות הדבקה
הטפיל עובר הרבייה מינית בתאים המרפדים את המעיים של חתולים והביצים מופרשות דרך צואת החתול. בנוסף קיימים מקורות הדבקה דרך אכילת מזון מהחי שלא בושל כראוי וכן אכילת ירקות אשר לא נשטפו היטב וזאת דרך מגע של הירקות עם קרקע מזוהמת. לציין שהחתולים יכולים להעביר את הטפיל אל בעלי חיים אחרים, כולל בני האדם.
טוקסופלסמוזיס גונדי – תיאור הטיפול
כאמור, הטוקסופלסמה הינו טפיל חד תאי הגדל בסביבת המעיים של החתול. החתול נדבק בטפיל דרך אכילת מכרסמים קטנים או בשר לא מבושל הניתן לו. במעיים של החתול מתרבה הטפיל תוך יצירת אאוציסטות (ביצים) אשר מופרשות בצואה במהלך מספר שבועות. לאחר כמה ימים, בשעה שהביצית בשלה, יכולה היא להדביק בעלי חיים ובני אדם. הביצים בעלות עמידות רבה לתנאי הסביבה ויכולות להדביק גם לאחר מספר חודשים. כאשר חודרת הביצית אל המעיים של בעל חיים או בני אדם, הן מגיעות לשלב המכונה “ציסטה” המתקיים ברקמות השונות\לרוב ללא סימני מחלה.
תחתית הטופס
הטיפול הקונבנציונאלי
הטיפול ניתן דרך ספירמידין או בסולפדיאזון בצירוף פירימתמון. הטיפול הינו אנטיביוטי המותאם ספציפי לטפיל ויכול להביא לשיפור תוך שבוע ימים. הטיפול הרפואי הוא הבסיס לטיפול במחלה, ולצדו אפשר לשלב ליווי משלים. הדרך הטבעית בטוקסופלסמוזיס מתמקדת בתמיכה במערכת החיסון, לצד המעקב הרפואי.
הצמחים נבחרים לתמיכה במערכת החיסון, ומותאמים לטיפול הרפואי שהמטופל מקבל.
פירוט התכשירים
- פורמולות ממיצוי צמחים טבעיים לחיזוק, עמידות ושפעול מערכת החיסון
- אבקה מיוחדת לחיזוק מערכת החיסון
- תוספי תזונה מומלצים (חשוב מאוד)
רוצים לקבל מאיתנו מידע נוסף על ליווי טבעי? לשיחת ייעוץ טלפוני: השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם.
לייעוץ טלפוני חינם עם איתן טל, Cl.H
צרו קשר עכשיו
המידע במאמר הוא מידע כללי מתוך גישת רפואת הצמחים המסורתית ואינו ייעוץ רפואי. הליווי בצוף צמחים נעשה לצד הטיפול הרפואי ולא במקומו. אין להפסיק או לשנות תרופות בלי הרופא המטפל. נשים בהיריון ומניקות, ילדים, חולים במחלות כרוניות, מי שנוטלים תרופות מרשם ובני הגיל השלישי: חשוב להתייעץ עם הרופא לפני שימוש בצמחי מרפא או בתוספי תזונה. המונח "צמחי מרפא" מתייחס להגדרה המקובלת ברפואת הצמחים המסורתית. הפורמולות של צוף צמחים אינן נמכרות בחנויות או בבתי מרקחת, והן מותאמות אישית בליווי בקליניקה כטיפול משלים.