תסמונת צ'רג שטראוס (CHURG STRAUSS SYNDROME) הינה מחלה אוטואימונית הנובעת מתהליך דלקתי סיסטמי שמקורו במערכת חיסון תוקפנית, מתוך מארג של טריגרים אלרגניים הגורמים לתקיפה חיסונית הפוגעת בכלי דם ואיברים פנימיים. המחלה מוגדרת גם כדלקת כלי דם אאוזינופילית עם גרנולומטוזיס (EOSINOPHILIC GRANULOMATOSIS WITH POLYANGIITIS) ומאופיינת בהתרבות לא תקינה של תאי דם לבנים מסוג אאוזינופילים.
ההסברים מסתמכים על גישות הרבליסטיות מסורתיות. להדגיש שהמידע המובא אינו המלצה רפואית מוסמכת ובכך אין אנו מנחים את הציבור לשימוש רפואי ואין אנו ממליצים או מנחים לשינוי או להעדר נטילה של תרופה מכל סוג. ההסבר אינו תחליף לייעוץ רפואי אישי או אחר.
נשים בהיריון, נשים מניקות, ילדים, אנשים החולים במחלות כרוניות, הנוטלים תרופות מרשם, מבוגרים וקשישים - חשוב להיוועץ ברופא לפני השימוש. המונח “צמחי מרפא” באתר ובכל הסבר מתייחס אך ורק להגדרה הידועה והמקובלת ברפואת הצמחים המסורתית. כל צמח מרפא חייב התייחסות קיומית רחבת היקף בדומה לתנועה, תזונה, שיטות ייצוב ועוד. מתוך כך, אין אנו משווקים בחנויות או פארמים, כי אם דרך הנחיה בקליניקה והבנת הבעיה כטיפול משלים וטבעי.
תסמונת צ’רג שטראוס הינה מחלה נדירה המשפיעה על מערכות איברים רבים ובאופן שכיח על הריאות. המחלה מאופיינת בהתרבות לא תקינה של תאי דם לבנים חיסוניים (היפראוזינופיליה) בדם וברקמות השונות, תוך תהליך דלקתי של כלי דם (וסקוליטיס) ובכך התפתחותם של נגעים נודולריים דלקתיים המכונים גרנולומות. לרובם של החולים יש היסטוריה אלרגנית, אסטמה, סינוסיטיס, בעיות עיכול וזיהומים כתהליכים מקדימים במהלך שנים. האטיולוגיה מרובת גורמים – סביבתיים (מזהמים בגוף ובתזונה, תחזוקת חיים לא נכונה) וכן גורמים אימונולוגיים וגנטיים, ומתוך כך ההגנות הטבעיות של הגוף תוקפות אותו כאילו היה איום שבו.
אסטמה
מחלת ריאות חסימתית
קדחת השחת
סינוסיטיס
פוליפים באף
שיעול
ירידה במשקל (או עליה מהטיפול הסטרואידי)
חוסר תאבון
חום
זיעת לילה
עייפות
בעיות שינה
כאבי מפרקים
בלוטות לימפה נפוחות
פריחות ופצעי עור
נוירופתיה בכפות הידיים והרגליים
מפרקים נפוחים
כאבי בטן
שלשולים, בחילות, הקאות או עצירות
דם בצואה ובשתן
דכאון ודכדוך
מצבי לחץ קשים, אי שקט וחרדות
פריקרדיטיס
דלקת שריר הלב
אי ספיקת כליות
אוטם שריר הלב
טרומביזה ברגליים
כ-60% ממערכת החיסון מצויה במערכת העיכול, ולכן מיגור מזהמים פוטנציאליים (חידקים, וירוסים, טפילים, אמבות) ותמיכה באוכלוסיית החידקים החיוביים מהווים כלי טיפול מרכזי למיגור הגורים לתוקפנות האאוזינופילים.
הטיפול מתחלק לשלב הכרוני (צמחים נוגדי דלקת כרונית, משפרי עיכול, צמחים מאזנים) והשלב האקוטי (נוגדי דלקת אקוטיים, איזון הורמונלי, דה-טוקסיפיקציה) בנפרד.
התייחסות להיבט ההורמונלי אצל נשים (במיוחד בגיל המעבר) ולחצים נפשיים המהווים גורמים מרכזיים להחמרת התוקפנות האוטואימונית.
שילוב עם הטיפול התרופתי (כגון נוקלא / מפוליזומאב) לצד דיקור סיני, מגע והנחיה לפעילות גופנית, מתוך גישה שלמה שאינה מסתפקת בדיכוי חיסוני בלבד.
הסיוע הטבעי הינו תהליך חשוב ומסייע ביותר ויפה שעה אחת קודם בשילוב עם הרפואה הרגילה.