חשוב לא להיכנע לרגשות אלו כי אם להתעמת מולם ללא היסוס. חשוב להיפטר משליטתו של הרגש ההרסני שכן אין בו כל תועלת מלבד הרס רב. הרגש ההרסני פוגע בנו ובקרובינו ללא הרף וזאת ללא כל התחשבות במצבנו, מעמדנו, רכושנו, תרבותנו ומקום מגורינו.

הרגש המטריד גורם לנו לאבד את חדוות קיומנו, חוש ההומור שלנו, השלווה והיכולת לאהוב ולהיות נאהב. הרגש המטריד מהווה את הגורם העיקרי לאיבוד דעתנו וכושר ההתבוננות שלנו. אנו הופכים לגסים ונטולי עדינות ואף פוגעים בגופנו.
משימתנו הינה הגברת עוצמתם של הרגשות הטובים ומיגור הרגש ההרסני וזאת דרך תרגול בלתי פוסק להתמרת תודעתנו.  גם כאשר הגורמים להתפתחות הרגש המטריד אכן צודקים. אין לנו עניין בצדק כי אם בחכמה היסודית המעבירה אותנו אל הגדה האחרת שהינה אופן התגובה הנאור לנסיבות  קשות.

הרגש השלילי אינו מאפשר לנו זיהוי נכון של המציאות שהרי מצב זה יוצר תהום פעורה בין הדברים כפי שהם נראים לנו לבין היותם בפועל. במצבים של חמדנות יתרה או תשוקה עזה אין אנו יכולים להבחין בטוב או ברע של מעשינו או של אובייקט תשוקותינו. התשוקה העזה לדבר מסמאת את עיננו מהיבטיו השלילים או מתוצאותיו ההרסניים של מושא תשוקתנו. בעת שיש בנו תחושת שנאה, כעס, סלידה או בורות אנו לא מבחינים בגווניו החיובים של מושא כעסנו ורואים בו דמות המוקפת רוע וכוונות קשות.

אנו יוצרים תהליך סלידה כל כך עמוק עד כי נבקש לפגוע בו או לא לראותו. הרגשות העוינים, המטריפים וההרסניים בדומה לכעס, בורות, תשוקה, עוינות, קנאה, גאווה, יהירות וכדומה יוצרים ליקויים חמורים ביכולת ההבחנה, הניתוח והשיפוט שלנו כבני אדם. הם הופכים להיות סוג של עלטה או ערפל  המסתירים את טבענו המקורי ואינם מאפשרים לנו להבין את טבעה האוטנטי של המציאות. אנו הופכים להיות חסרים בראייה מפוקחת על מהות עולם התופעות. למרבה הפליאה המקורבים אלינו ביותר הופכים מעת לעת למושא כעסנו נטול הרסן ולעיתים מלווה הכעס בגידופים, עלבונות ואלימות מילולית. חירותנו מרגשות קשים הינה זכותנו ואף חובתנו שכן הרגשות העוינים הופכים אותנו לכלואים בסד של בורות וסבל. הרגשות ההרסניים באים לידי ביטוי דרך תחושות של שנאה, כעס, זעם, סלידה, טינה, בוז, עוינות, תשוקה בלתי נשלטת, אי יציבות, בורות, בלבול, גאווה, התנשאות, תחושת עליונות, קנאה, העדר היכולת לשמוח בשמחת אנשים, העדר חמלה, אי מתן מרחב רוחני, גסות ועוד רבים.

האם ניתן להשתחרר מרגשות שלילים אלו? 

וודאי, אך הדרך אינה קלה. נקודות ההנחה המשמשות עבורנו כבסיס לאמונה בהתמרת התודעה מרגש שלילי לחיובי חשובות ומבקשות שינון מתמיד. תחילה יש להבין את פוטנציאל ההרס של הרגש המטריד שכן כעס אינו נכון לגופנו והורס את סביבתנו. מצבי עוינות, גאווה, תשוקה ובורות אינם טובים עבורנו ומאמללים את חיינו. חשוב להיזהר מהשפעתם בדומה לנוכחות נחש ארסי בחדר קטן וסגור בחברתנו בו אנו חייבים לגלות מודעות זהירה בכל רגע ורגע שלא להיפגע ממנו.

נקודת הנחה נוספת מבקשת להבהיר שהרגש השלילי אינו מהותי, שורשי ואף אינו חלק מטבענו המקורי. כעס, עוינות, שנאה, קנאה, בלבול, תשוקה וכדומה, אינם חלק מהווייתנו. מתוך כך ניתן להתקדם אל נקודת ההנחה הבאה המבקשת להבהיר שרגשות חיוביים בדומה לאהבה, עדינות, רוך, חמלה, שמחה ושלוות נפש הינם רגשות בעלי עוצמה, מהותיים וחלק מטבענו המקורי ובכך מהווים נסיוב לארס הרגשות הקשים. נקודת ההנחה הבאה הינה ההבנה בכך שגופנו על כל מערכותיו מבקש את הרגשות הטובים ותמיכתם בכל עת בהכרח קיומי בעת צרה ומשבר. אנו שואפים  מטבענו לחוות רגשות טובים ומיטביים. למעשה, הרגשות המטיביים הם אבני הבניין לבריאות גופנו, נפשנו ואיכות חיינו. הם התזונה הנפשית והרוחנית להם אנו זקוקים.

הרגשות ההרסניים הינם תוצר של התהוות התלויה בגורמים, תנאים, הרגלים, הטבעות ונסיבות  חיים מגוונות. אם הרגש העוין היה חלק מטבענו ומאפיין את מהותנו לא היינו יכולים להיפטר מנוכחותנו בדומה לניסיון לסחוט ללא הרף חול לשם הפקת  נפט אך לא כך הדבר. הידיעה בדבר טבענו המקורי מהווה את תחילת הדרך החשובה מכל להתמרה רוחנית ובכך לדעת את אורה של השמש והשמים הצלולים אשר מעת לעת הוסתרו על ידי ענן אך קבועים לעד.

חובה עלינו להתגונן מול הרגשות ההרסניים אשר עלולים להשתלח בתודעתנו שהרי אין הם שד אשר החליט להתיישב בתודעתנו תוך שהוא פותח את פיו ופולט להבות של אש, הם אכן לא. בהרהור והתבוננות עמוקים מתברר שהרגש השלילי בדומה לכעס, סלידה, תשוקה ובורות אינו קשה, סלעי ובעל ישות עצמאית כי אם משול לענן, בשעה שאתה נוגע בו אתה מבין עד כמה הוא לא מוצק ובעל אופי, שברירי, ספוגי וארעי. חשוב להתבונן במצוקה הנפשית הנובעת מהרגש ההרסני ללא מורא ובכך נגלה שככל שאנו מקפידים להתבונן לזהות, לקבל ולחקור את מהותה היא מתפוגגת.

הרגש המטריד  אינו מהותי ולפיכך התהוותו הינה מארג של תנאים ונסיבות. חשוב ליצור עמדה תבונית נאותה, נבונה ובעיקר יעילה וזאת כדי להימנע מהפגיעה הקשה של אותן רגשות קשים. כאשר הם עולים בנו ונועצים את ציפורניהם נעשה שימוש מיידי בתכשיר שהינו תרופת נגד בדומה לשלווה אל מול שנאה, קרירות של מי האוקיינוס אל מול אש הרגש, עדינות מול הגסות שהיא מעוררת וכדומה.

אמצעי נוסף לעימות מנצח הוא ליצור מחשבה אנליטית בדבר ההיבטים הלא מועילים של המושא בו אנו חושקים או חשים כעס רב וסלידה ללא שליטה. שהרי אי היכולת לשבת מול תשוקותינו פוגעת בנו קשות. העדר היכולת לשבת מול הרגש המטריד משול לכלבלב המתרוצץ ללא הרף אחרי כל עצם הנזרקת בהיטול. מעניין יהיה לחוות כיצד ינהג האריה בעת שנזרוק עצם ונבקש ממנו לאחוז בה, הוא הרי יקפוץ עלינו בחמת זעם.

מועיל יהיה להבין מעבר לכל ההסברים את תלותו של הרגש ההרסני בכל כך הרבה תנאים ובכך לדעת לפוגג את השפעתו. עיקר העקרים הינו ההכשרה האישית של כל אחד מאיתנו בהתמרת תודעתנו וייצוב הכרתנו כבסיס חשוב מאין כמוהו להתבוננות מעמיקה. הרגש ההרסני בצורה של כעס, התמרמרות, תסכול, אשליה וכדומה חייב את עמדתנו הנבונה והמוכשרת למיגורו. לעיתים אנו מבחינים ומודעים לכל הרע שבו לאחר היווצרותו אך חובה עלינו להשכיל ולהתמקד בחוסן הרוחני שבנו וליצור בעת התהוותו סוג של עימות חזיתי עוד לפני שיצר את תכניות התפשטותו ההרסנית. וודאי שהחשוב מכל הינו לחוות את החוסן הרוחני הנעלה מכל תוך יצירת  בסיס אשר אינו מאפשר כלל וכלל לרגש ההרסני לעלות מאוקיינוס התודעה כגל הרסני הפוגע בכל הנקרה בדרכו.

חובה עלינו ליצור תבונה וקשב וזאת כדי להפנות תשומת לב עמוקה לגופנו, למחשבתנו, למילותינו ולמעשה הגופני שלנו. מומלץ יהיה להקשיב לדרך התגובה המושרשת בנו ובכך ליצור עמדת שמירה המפקחת על הופעתם של הרגשות המטרידים. גם הדו-שיח עם עצמנו חשוב להבנת התחושה מול רגש קשה שעולה אל מול התחושה הנהדרת של הופעת הרגש החיובי המשאיר את חותמו במחשבה, במילה ובמעשה הגופני. המעשה השלילי עוצר את התקדמותנו היסודית ביותר לחזון השלווה, החמלה והשמחה הפנימית. רגשות קשים אלו הופכים אותנו לשוכנים בתוך שריון כבד ובלתי חדיר ומהווים את הסיבה לאומללות חיינו ולנוהג האנוכי והלא מוסרי אל עצמנו ואל סביבתנו.

חשוב ליצור תבנית של חוקי קיום המכילה עקרונות התנהגות ומוסר וזאת מתוך הבנה רבת משמעות בכך שכל היצורים החיים מבקשים שלווה ואושר וכמהים להימנע מחיי סבל. אנו חייבים להביט בטוב וברע רק דרך הבנה לבבית ותבונית של רגשות האחר. הנחיה זו אינה הנחיה אידיאולוגית כי אם מייצגת את כל שאנו רוצים בחיינו.

החזון הרוחני 

לאחר שנים רבות של הוראה ועיסוק רוחני למדתי להבין את המשיכה העזה לתורה זו וזאת דרך ההתמרה הדרמטית של שינוי מבנה התודעה ואופן תגובותיי. חשתי בחלוף השנים בהתרחשות מיטבית שמשמעותה יחס חיובי בין הופעתם של הרגשות ההרסניים לאוקיינוס של הרגש הטוב. הרהרתי רבות בכך שכאשר התנאים והנסיבות של חיינו משתנים גם תגובתנו הרגשית נוטה לזרום ולהזדהות עם הנסיבות החיצוניות. חוויתי את חווית ההתמרה דרך טיפוח האיזון הרוחני שבי אשר העניק בעבורי את האפשרות להפחית את הנטייה לכאן ולכאן מול הנסיבות החיצוניות. סוג של שלוות נפש עמוקה שאינה קשורה לסערות המציאות סביבי ורווחה מספקת המלאה ברוגע ללא קשר לנסיבות חיי. הלוואי שטוב לב, אהבה, חמלה, שמחה ושלווה פנימית יהיו מנת חלקנו במנת חיים זעומה זו אשר הוענקה לנו כהזדמנות נדירה אך כאמור, כל כן קצרה.

ולסיכום

אנו הרי מבקשים לחוש שמחה ושקט נפשי אך אם אנו באמת מבקשים זאת עלינו לפתח יציבה פנימית, שלווה ותכונות יסוד אנושיות וזאת כצעד הכרחי אשר לא ניתן בלעדיו להתקדם. חשוב ליצור סוג של הימנעות, לעיתים לא ספונטנית, מביטויים של מחשבות הרסניות ומחשבות קשות ושליליות. יש לחזק את תכונות היסוד החיוביות שבנו, בדומה לאהבה, חמלה, שלווה ושמחה ואם אכן תתבוננו למעמקי מהותך של ארבע איכויות יסוד אלו תגלו שהן אכן חלק מטבענו אך מבקשות את גלוייך.